מאת: קאת’י סדאו ACAAB, MA
כל הזכויות שמורות לקאת’י סדאו. פורסם ברשות. זכויות התרגום שמורות לבית הספר לאילוף במרקר טריינינג.
מביך אותי לכתוב את זה. בהתחלה, לא הבנתי שתיקונים ברצועה, נזיפות, השפרצת מים וכל האביזרים המכאיבים או המציקים האחרים אשר השתמשו בהם באופן מסורתי לאילוף כלבים הם בעצם מיותרים.
זאת למרות העובדה כי באותה עת, כבר היו מאחורי יותר מ -10 שנות אימונים מוצלחים של דולפינים, לווייתנים, סוסי ים, אריות ים ודובי קוטב לביצוע התנהגויות מורכבות מבלי להזדקק ל”מקלות” (עונשים). קבוצה רצינית של מאלפי כלבים מקצועיים, שאת חלקם הכרתי היטב, אמרה לי ששיטות האימון ללא כפייה הללו (הנקראות clicker training [ובישראל – מרקר טריינינג – הערת המתרגם]) לעולם לא יעבדו על כלבים. ולמשך זמן מה, האמנתי להם.
בשנת 1994 השתתפתי בסדנה שהעבירה קארן פריור בטקווילה, וושינגטון. פגשתי את קארן פעם אחת לפני-כן והחלטתי להשתתף בסדנה בעיקר כדי להגיד לה שלום ולהפגין תמיכה בעבודתה. לא ציפיתי שכל מודל האילוף שלי ישתנה לגמרי! לכן הייתי המומה כאשר הבקשה הראשונה שלה הייתה שאף-אחד מהמשתתפים הרבים בכנס לא ישתמש בתיקוני רצועה עם הכלב שלו ביומיים של הסדנה.
לא הבנתי איך שימוש במשיכה בקולר של כלב – שיטת אילוף נפוצה –קשור לשימוש בקליקר לסימון רגעים של התנהגות כלבית טובה, ולשימוש בתגמולי מזון הניתנים לכלב לאחר ביצוע התנהגויות רצויות אלו. אבל קארן הסבירה בבירור כיצד השימוש התכוף בעונש, גם אם הוא קל יחסית ויותר מציק מאשר אכזרי, שוחק את האמון בין הכלב לאדם, שהוא הבסיס של כל אימון טוב. (חפשו את הספר החדש של קארן “Reaching the Animal Mind, המדבר על דרך האימון הייחודית הזאת ומה היא מלמדת אותנו על כל בעלי החיים).
מאז עברו 15 שנים, אותן ביליתי בללמוד כל מה שיכולתי על העצמה המדהימה של האילוף המבוסס חיזוקים חיוביים. ומעולם לא הבטתי לאחור. ברגע שחווית את ההרגשה המדהימה של “צמרמורת” מהתקשורת הדו-כיוונית שניתן לפתח עם הכלב שלך (או עם חתול או סייח או ילד) תוך שימוש בחיזוקים חיוביים (כגון מזון, צעצועים, משחקים, שבח, וכו’), אתה מאבד את התירוצים שהיו לך על ה”צורך” להשתמש בענישה. ואתה מגלה פוטנציאל אדיר בלומד שלך, כזה שלא תיארת לעצמך שיש בו. דרך האימון הזאת היא תהליך יצירתי לאין שיעור, במובן האמיתי של המילה. זה בונה התנהגות – דברים שימושיים כמו ללמד את הכלב לבוא כשאנו קוראים לו, להירגע על מיטתו, ולשבת לפני היציאה מהבית או טריקים טיפשיים כמו להסתובב, להתעטש או לנופף לשלום. עונש, אשר מדכא התנהגות, הוא תהליך הרסני. הוא לא כיף, לא לבעלי החיים ולא למאמן שלהם. תודה לאל שכולנו, המאמנים כלבי מחמד, כלבי שירות ונחייה, כלבים לתחרויות, כלבי חיפוש והצלה – בעצם כל כלב – יכולים לבחור דרך טובה יותר.
בסמוך לשולחן העבודה שלי תליתי פיסת נייר עליה כתוב הציטוט מהספר משנה החיים הזה, Coercion & its Fallout , שנכתב ע”י ד”ר מורי סידמן (יצא לאור ב-2001 וניתן למצוא אותו גם ברשת): “פתגם עממי ישן ונדוש מציג את הגזר כחסר תועלת אלא אם הוא מלווה במקל. אבל מסתבר שהגזר יכול לעשות את העבודה לגמרי לבדו”.