הסיטואציה מוכרת להרבה בעלי כלבים: כשיש לנו חטיף ביד הכלב מוכן לעשות הכל. כשאין חטיף, הוא פתאום “לא שומע” את מה שמבקשים ממנו.
יש אנשים שלא יפריע להם להסתובב כל הזמן עם חטיפים בכיס, וזה בסדר גמור. אבל לאחרים זה מפריע- היינו מעדיפים שהכלב יקשיב לנו גם אם אין לנו אוכל ביד. אז איך עושים את זה?
חשוב לזכור שכמו בעלי חיים אחרים (וגם בני אדם), כלבים יעשו דברים בעיקר משתי סיבות: להמנע ממשהו לא נעים, ולקבל משהו נעים.
כמו בכל דבר טוב, לפתרון יש שלושה חלקים: הפחתה הדרגתית בעבודה עם אוכל על אותות שהכלב יודע, החלפת האוכל בתגמולים אחרים, וניתוק הקשר עבור הכלב בין המצאות אוכל לזה שהוא יקבל חטיפים.
בואו נמשיך לרגע עם מכונת השתייה: תארו לעצמכם שאתם מכניסים כסף, לוחצים על הכפתור, והמכונה לא מוציאה פחית.
מה תהיה התגובה שלנו?
אולי ננסה שוב. אולי ננסה ללחוץ על כפתור אחר. אבל אחרי כמה פעמים נגיע למסקנה שהמכונה כנראה מקולקלת והכסף שלנו אבוד. ואם היה לנו יום רע במיוחד ואף אחד לא מסתכל, אולי אפילו נבעט במכונה לפני שנלך משם מתוסכלים.
עכשיו דמיינו לרגע שאתם נמצאים בקזינו ומשחקים עם מכונת המזל. אנחנו מכניסים כסף, לוחצים על הידית, אבל רק פעם ב־ נקבל את הפרס. אולי נהיה מידי פעם מתוסכלים, אבל נמשיך לנסות שוב ושוב. אולי הפעם הזו נזכה?
להבדיל ממכונת השתייה, מכונת המזל עובדת על לוח חיזוקים אקראי. מה שיפה בלוח החיזוקים הזה הוא שעם מעט מאוד תגמול, ההתנהגות לא נחלשת (אנחנו לא מפסיקים לשחק) אלא נשמרת ואפילו לפעמים מתחזקת.
אותו הדבר עם הכלב- בהדרגה (מאוד בהדרגה!) נעביר אותו ממצב שכל פעם שהוא מבצע אות שהוא יודע (למשל “שב”) הוא מקבל אוכל למצב שהוא לא יודע אם הוא יקבל אוכל או לא, והוא יבצע את ההתנהגות בכל זאת כי הוא כבר “מכור” ומקווה שהפעם האוכל יגיע…
נעשה זאת על־ידי שינוי מספר הפעמים שהכלב צריך לבצע לפני שהוא מקבל את המזון, כשאנחנו משתדלים ללכת סביב ממוצע מסויים. פעם הוא יצטרך לשבת פעמיים לפני שיקבל חטיף. אח”כ שלוש פעמים. אח”כ ניתן לו חטיף אחרי הפעם הראשונה שהוא ישב. אח”כ אחרי 4 פעמים וכן הלאה, כשלאט לאט אנחנו מגדילים את הממוצע של הפעמים שהכלב צריך לבצע לפני שהוא מקבל חטיף.
עכשיו, כשהכלב לא מקבל חטיף בכל פעם שהוא מבצע את ההתנהגות, הגיע הזמן להחליף את האוכל בתגמולים אחרים ולנתק את הקשר בין המצאות האוכל לביצוע הפעולה. איך עושים את זה?
על כך נדבר בחלק הבא…
מאת: שושנה פורבס
הפחתה הדרגתית בשימוש באוכל
כשכלב מקבל אוכל כל פעם שהוא מבצע אות, אפשר להגיד שהכלב נמצא בלוח חיזוקים מתמשך. במאמר אחר נרחיב על לוחות חיזוקים, אבל בנתיים, נוכל להשוות את זה למכונת שתייה: בכל פעם שנכניס כסף למכונה, נקבל פחית שתייה.
בואו נמשיך לרגע עם מכונת השתייה: תארו לעצמכם שאתם מכניסים כסף, לוחצים על הכפתור, והמכונה לא מוציאה פחית.
מה תהיה התגובה שלנו?
אולי ננסה שוב. אולי ננסה ללחוץ על כפתור אחר. אבל אחרי כמה פעמים נגיע למסקנה שהמכונה כנראה מקולקלת והכסף שלנו אבוד. ואם היה לנו יום רע במיוחד ואף אחד לא מסתכל, אולי אפילו נבעט במכונה לפני שנלך משם מתוסכלים.
עכשיו דמיינו לרגע שאתם נמצאים בקזינו ומשחקים עם מכונת המזל. אנחנו מכניסים כסף, לוחצים על הידית, אבל רק פעם ב־ נקבל את הפרס. אולי נהיה מידי פעם מתוסכלים, אבל נמשיך לנסות שוב ושוב. אולי הפעם הזו נזכה?
להבדיל ממכונת השתייה, מכונת המזל עובדת על לוח חיזוקים אקראי. מה שיפה בלוח החיזוקים הזה הוא שעם מעט מאוד תגמול, ההתנהגות לא נחלשת (אנחנו לא מפסיקים לשחק) אלא נשמרת ואפילו לפעמים מתחזקת.
אותו הדבר עם הכלב- בהדרגה (מאוד בהדרגה!) נעביר אותו ממצב שכל פעם שהוא מבצע אות שהוא יודע (למשל “שב”) הוא מקבל אוכל למצב שהוא לא יודע אם הוא יקבל אוכל או לא, והוא יבצע את ההתנהגות בכל זאת כי הוא כבר “מכור” ומקווה שהפעם האוכל יגיע…
נעשה זאת על־ידי שינוי מספר הפעמים שהכלב צריך לבצע לפני שהוא מקבל את המזון, כשאנחנו משתדלים ללכת סביב ממוצע מסויים. פעם הוא יצטרך לשבת פעמיים לפני שיקבל חטיף. אח”כ שלוש פעמים. אח”כ ניתן לו חטיף אחרי הפעם הראשונה שהוא ישב. אח”כ אחרי 4 פעמים וכן הלאה, כשלאט לאט אנחנו מגדילים את הממוצע של הפעמים שהכלב צריך לבצע לפני שהוא מקבל חטיף.
עכשיו, כשהכלב לא מקבל חטיף בכל פעם שהוא מבצע את ההתנהגות, הגיע הזמן להחליף את האוכל בתגמולים אחרים ולנתק את הקשר בין המצאות האוכל לביצוע הפעולה. איך עושים את זה?
על כך נדבר בחלק הבא…
מאת: שושנה פורבס 
