אימוץ גורים – חינוך וחשיפה נכונה

יש לכם גור חדש בבית, מזל טוב! הדבר הראשון שרוב האנשים עושים בעקבות אימוץ גורים זה לקחת אותם לוטרינר לקבל חיסונים. אתם מתרגשים ורוצים לקחת את הגור שלכם איתכם לכל מקום, אבל הוטרינר אמר לכם שעד שהגור לא קיבל את כל החיסונים, אסור להוציא אותו מהבית, מהסביבה ה”סטרילית” שלו, בכדי למנוע הידבקות במחלות מסכנות חיים. הוטרינר כמובן צודק, אף אחד לא רוצה שהגור שלו יחלה, אך האמנם יש צורך בבידוד כזה?  ישנו “ויכוח” עתיק יומין בין וטרינרים לבין מטפלים התנהגותיים ומאלפים: מצד אחד, הוטרינרים אמונים על שמירה על בריאותו הפיזית של הגור מפני מחלות שהוא עלול להיחשף אליהן בינקותו, כגון פרוו, כלבלבת וכו’. מצד שני, למטפלים ההתנהגותיים ולמאלפים חשוב לשמור על בריאותו הנפשית של הגור מפני הסכנות הטמונות בגידול לא נכון ובמיוחד בחוסר חשיפה של הגור לעולם הגדול. הסכנות הן רבות וחמורות לא פחות מאשר סכנות בריאותיות, וכוללות את הסיכון שהגור יפתח פחדים חריפים ואף תוקפנות כלפי אנשים או כלבים אחרים.

אז איך מאזנים בין הצורך להגן על הגור מפני מחלות לבין הצורך החשוב לא פחות לחשוף את הגור ולהרגיל אותו לשלל גירויים כחלק מה”חיסון ההתנהגותי” של הגור? או במילים אחרות, איך ניתן לגדל גור בריא בגופו ובנפשו גם יחד? על כך ועוד בסדרת המאמרים הזאת.

חשיבות חשיפה נכונה של גורים

זהו נושא קריטי באימוץ גורים: “חשיפה” במונחים של מגדלי ומאלפי כלבים משמעה להכיר לגור הצעיר את העולם הגדול בצורה כזאת שתמנע ממנו לפתח פחדים מול דברים שונים.  מבחינה ביולוגית, ישנו “חלון הזדמנויות” או “תקופה קריטית  לחשיפה” אשר בו החיה אמורה להכיר את הסביבה הטבעית שלה ולהתרגל לגירויים הנמצאים בה. כל מה שהגור יפגוש בשלב הזה, ותהיה לו עימו חוויה נעימה – הגור יקבל כחלק טבעי מהעולם שלו.  אך חלון ההזדמנויות הזה נסגר לאחר זמן מסויים, וכל מה שהגור לא הספיק לפגוש בתקופה הקריטית לחשיפה – יש סבירות גבוהה שהגור יפתח חשדנות ואף פחדנות כלפיו. לכשיגדל, הפחדנות עלולה להפוך לתוקפנות ובכל מקרה, איכות החיים של הכלב ושל בעליו תיפגע.

את כל זה ניתן למנוע על-ידי ביצוע של חשיפה נכונה, הדרגתית ונעימה של הגור לגירויים מסוגים שונים, בתוך חלון ההזדמנויות הביולוגי שלו.

התפתחות גורים

בואו נדבר קצת על התפתחות הגור. למעשה, ישנם שני שלבי חשיפה חשובים ושני שלבי “חריטת פחד” שעלינו להיות מודעים אליהם.

שלב החשיפה הראשוני של הגור נקרא “שלב החיברות” והינו בין הגילאים 3-7 שבועות. בתקופה זו הגור נמצא עם אימו ואחיו לשגר, אשר מלמדים אותו דברים חשובים מאוד לגבי “איך להיות כלב”. הגור לומד להכיר ולזהות את בני מינו, לתקשר איתם ולומד לנווט את דרכו מבחינה חברתית בעולם הכלבים.  לשלב התפתחותי חשוב זה יש כלל אצבע, הנקרא “כלל ה-7”, והוא אומר שעד גיל 7 שבועות עלינו לחשוף את הגור שלנו ל-7 דברים שונים. למשל, 7 משטחים שונים, 7 אנשים שונים, 7 חפצים שונים, 7 מקומות שונים (בבית ובחצר), 7 רעשים שונים. מכיוון שלרוב (באידיאל) הגור נמצא אצל המגדל בתקופה זו, זהו תפקידו של מגדל טוב ואחראי להעביר את הגור שלנו חשיפה טובה ובכך לעזור לו במעבר לביתו החדש ולהמשך חיים מאוזנים יותר. חשוב מאוד שהגור יישאר עם אחיו ועם כל השגר עד לגיל 7 שבועות לפחות!  מחקרים הראו שגור שיוצא מהשגר מוקדם מדי (בגיל 6 שבועות או פחות), סיכוייו לפתח בעיות התנהגות קשות גדול בהרבה מאשר גור שנותר עם עימו ואחיו עד לגיל 7 שבועות וזכה להשלים את השיעורים שעליו ללמוד בעזרתם.

שלב החשיפה השני הינו בין הגילאים 7-12 שבועות. לרוב זהו הגיל שבו אנחנו לוקחים את הגור שלנו הביתה, ומתחילים להרגיל אותו לסביבה שבה הוא יגדל. כעת יש לנו הזדמנות מצויינת לחשוף את הגור בצורה נכונה לגירויים שונים ולחזק את הקשר שלנו איתו במקביל. גם כאן ישנו כלל אצבע, הפעם “כלל ה-12”: אנחנו נחשוף את הגור ל12 (ועדיף יותר) דברים שונים, אנשים, משטחים, כלבים, רעשים, חפצים, מגע וכל דבר אשר עולה על דעתכם ואשר יכין את הגור שלכם לחיים בחברתם. אם זהו כלב שיסע הרבה ברכב, אוטובוס או רכבת – זה הזמן לחשוף אותו אליהם (לאט לאט – עוד על חשיפה הדרגתית בהמשך). אם הכלב שלכם יבוא איתכם לעבודה זה הזמן לחשוף אותו לסביבת העבודה וכל מה שהוא יפגוש בדרך אליה והביתה. אתם גרים באזור עם הרבה חתולים או בעלי חיים אחרים? זה הזמן לחשוף אותו אליהם, בזהירות, כמובן. בעצם, כל דבר שאנחנו חושבים או רוצים שהגור שלנו יקבל באהבה ובשלווה בהיותו בוגר, זה הזמן הטוב ביותר לחשוף אותו אליו! כאמור, זהו זמן קריטי: חלון ההזדמנויות שלנו לחשוף את הגור לעולם בצורה נכונה ובכך לגדל כלב בוגר מאושר, מאוזן ובטוח בעצמו ובסביבה שלו ייסגר מהר משאתם משערים: בערך בגיל 12-15 שבועות.

שלב חריטת הפחד בגורים

ישנה תקופה בהתפתחות של הגור הנקראת “שלב חריטת הפחד”, בשלב זה הגור נוטה הרבה יותר לפחד מדברים חדשים או מבהילים, ולא רק זאת, אלא שארועיים טראומטיים יחקקו בעוצמה במוחו של הגור, יותר מאשר בכל תקופה אחרת בחייו. שלב חריטת הפחד מופיע פעמיים בחיי הגור:

שלב חריטת הפחד הראשון: מתחיל בדרך כלל בגיל 7 שבועות, מתעצם במשך שבועיים ואז שוכח.  זהו בד”כ גם הגיל בו הגור מופרד מאימו ואחיו ומגיע לביתו החדש!  עצם הפרידה והמעבר הפתאומי לסביבה זרה עלול ליצור לגור טראומה, לכן חשוב מאוד להקל עליו את המעבר ככל הניתן: לקחת ביחד איתו משהו עם ריח של הבית הקודם שלו (משהו שהגורים ישנו איתו/עליו זמן מה), לתת לו הרבה חום ואהבה, לא לבודד אותו משאר בני הבית (גם אם זה אומר שבשבועיים הקרובים הוא ישן איתנו בחדר) וליצור לו שגרת יום קבועה שתעזור לו להבין את חייו החדשים. חשוב להבין את הקושי של הגור, לא להתעלם ממנו כשהוא בוכה אלא לדאוג לכל צרכיו ולתת לו את מירב תשומת הלב הנעימה שלנו כשהוא זקוק לה, אך מצד שני – לא להעמיס עליו בפגשים עם הרבה אנשים חדשים שבאים להתלהב איתנו מהגור החדש.  חשוב גם לתת לגור מקום שקט ונעים לנוח בו, בו אף אחד לא ייגש אליו ולא יציק לו (זה נכון במיוחד בבתים עם ילדים). כך השלב הזה יעבור בקלות, גם לגור שלנו וגם לנו, ונוכל להמשיך בחשיפה הדרגתית טובה ונעימה שלא תיצור טראומה לגור שלנו.

בשלב זה חשוב מאוד גם לשים לב לחשיפה הדרגתית וזהירה: אפשר וחשוב להוציא את הגור לטיולים בסביבת הבית ולהתחיל את החינוך לצרכים ואת החשיפה שלו לעולם הגדול, אך יש להימנע מלקחת את הגור למקומות הומי אדם, מופעי זיקוקי דינור, מקומות עם מוזיקה רועשת, וכו’.  גם מפגשים עם כלבים רבים בבת אחת עלולים להפחיד אותו ואפילו טריקת דלת חזקה במיוחד עלולה ליצור טראומה. אנחנו לא רוצים להעמיס על הגור, אך גם לא רוצים לבודד אותו מהעולם ולפספס את חלון ההזדמנויות הקריטי לחשיפה.  איזון הוא שם המשחק!  שימו לב לשפת הגוף של הגור שלכם – האם הוא נראה מבוהל? האם הוא עייף?  האם הוא מתנשף גם כשלא חם בחוץ, האם האוזניים שלו מוטות או משוכות לאחור, האם הזנב הונמך? האם הוא ממצמץ הרבה או מלקק הרבה את השפתיים או האף? כל אלו סימנים שמראים על לחץ ומתח, זהו אותם ותנו לגור הפסקה מייד כשהם מופיעים.

שלב חריטת הפחד השני: גם שלב זה נמשך כשבועיים, אך זמן ההופעה של שלב זה פחות מדויק מאשר שלב חריטת הפחד הראשון מפני שהוא קורה בסמוך להתפתחות המינית של הגור שלנו שיכולה להתרחש החל מגיל 6 חודשים בגזעים קטנים ועד אפילו 3 שנים בגזעים ענקיים.  הכלב המתבגר שלנו כבר לא גור קטן ושברירי, אך אנחנו צריכים לזכור שכל ארוע מפחיד שהמתבגר שלנו יחווה בשלב חריטת הפחד השני יכול ליצור לו טראומה גדולה, להיחרט בצורה חזקה בזכרונו ואף עלול לגרום לבעיות התנהגות קשות בהמשך. אם אנחנו רואים שהמתבגר שלנו פתאום חושש יותר באופן כללי,  ואפילו מראה חשש מדברים שבעבר לא הפחידו אותו, כדאי לקחת צעד אחד אחורה ולהוריד לחץ וציפיות ממנו. נבין שזה שלב טבעי ושגם הוא יעבור, אך עלינו לעזור לגור המתבגר שלנו לעבור את השלב הזה בקלות רבה יותר: לא נכריח את המתבגר שלנו “להתמודד” עם מצבים אשר גורמים לו לאי נוחות ופחד אלא ניתן לו את הזמן שלו ואת החופש לבחור האם ועד כמה להתקרב לדבר שמפחיד אותו. נדבר אליו בטון רגוע ושמח ונתקרב אנחנו לדבר המפחיד כדי להדגים לגור שאין סכנה אך לא נגרור או נשדל אותו להתקרב ביחד איתנו אם הוא לא רוצה.

הדרך שבה ננהג עם המתבגר שלנו, כמו עם הגור הצעיר, היא בעלת השפעה עצומה על העתיד שלו ושלנו ביחד. השפעה זו מורגשת עוד יותר בשלבי התפתחות קריטיים כגון זה. לכן בשלב זה נתאזר ביתר סבלנות והבנה כלפי הגור המגודל שלנו, נשמור על השגרה וניתן לו הרבה חיזוקים על התנהגויות רצויות שהוא עושה במהלך היום וכמובן, נעניק לו  הרבה חום ואהבה.

חשיפה נכונה של גורים לעולם

הן מהפן הבריאותי והן מהפן ההתנהגותי-רגשי, חשוב מאוד לעשות חשיפה נכונה לגור ולא להוציא אותו החוצה ללא מחשבה ותכנון.  כאמור, זה בעייתי מאוד להשאיר את הגור סגור בבית עד לתום קבלת החיסונים מפני שעד שזה יקרה, ייסגר חלון ההזדמנויות הקריטי לחשיפה לעולם, ואנו נקבל גור עם סיכון הרבה יותר גבוה לפיתוח בעיות התנהגות (ואנו יודעים שבעיות התנהגות מהוות גורם תמותה גדול מאוד בכלבים בוגרים, שננטשים או מועברים מבית לבית). לכן, כבר מהיום הראשון של הגור אצלנו בבית, מומלץ להוציא אותו החוצה בזהירות, לצורכי חשיפה כמו גם כדי להתחיל את החינוך לצרכים בגיל המתאים.

איך מבצעים חשיפה נכונה לגורים:

  • לוקחים את הגור לטיולים קצרים בסביבה המיידית של הבית (ראו “ממה להימנע” בהמשך).
  • לוקחים את הגור למקומות חדשים ומטיילים איתו כשהוא על הידיים, או יושבים איתו כשהוא על הידיים על ספסל באזור ציבורי כגון ליד המכולת, ליד גן שעשועים וכו’.
  • נותנים לגור לפגוש אנשים חדשים, אך מבלי להציף אותו.  תנו לו לפגוש בנאדם אחד או שניים בכל פעם, ושימו לב מתי הגור זקוק להפסקה מכל תשומת הלב שמורעפת עליו.
  • מזמינים אנשים מסוגים שונים (ילדים, קשישים ועוד “סיווגים”) אלינו הביתה לפגוש את הגור, ונותנים לגור חטיפים בנוכחותם.
  • דואגים שכל האינטראקציות עם הגור הן עדינות! במידה והגור מתחיל להראות סימני לחץ, נותנים לו ספייס.
  • לוקחים את הגור לבקר בבתים של קרובי משפחה וחברים.
  • לוקחים את הגור לפגוש כלבים שאתם כבר מכירים, ושהינם מחוסנים, בריאים וידוע שהם נחמדים וסבלניים כלפי גורים (ראו “ממה להימנע” בהמשך).
  • לוקחים את הגור לכיתת גורים כדי להתחיל את האילוף בצורה נכונה ולחשוף אותו לעוד גורים ואנשים. חשוב למצוא כיתת גורים מתאימה בה מלמדים במרקר טריינינג ולא מערבים שום ענישה או כוחניות באילוף.
  • מחזיקים את הגור תמיד כשהוא קשור ברצועה (למעט בשטח מגודר היטב ונקי מכלבים אחרים) בכדי לשמור על בטיחות הגור.

אנחנו רוצים שהחשיפה תיהיה הדרגתית, נעימה וטובה לגור שלנו, לכן חשוב לשים לב לשפת הגוף שלו: מתי הוא מתעייף, מתי זה יותר מידי בשבילו, מתי סתם נמאס לו. חשוב לזכור שהוא כמו תינוק ואם צריך לקחת אותו מהסיטואציה, זה התפקיד שלנו בתור “המבוגר האחראי”.

אנחנו נדאג שיהיו לו חוויות נעימות על-ידי-כך שניתן לו משהו טעים לאכול (למשל חתיכות עוף קטנות), בעזרת אינטונציה נעימה ומעודדת והרבה חיזוקים מאיתנו.  לדוגמא, כאשר הגור פוגש ילד לראשונה, נדאג לתת לו חטיף או משחק כייפי במיוחד (תלוי בגור ומה שהוא אוהב).  הגור רואה או פוגש חתול – הגור מקבל מאיתנו חטיף. אנחנו רוצים להרגילו לליטוף ומגע, לכן כאשר ניגע בגור נעשה זאת אך ורק בצורה שנעימה לגור (ולא בצורה שרק נראה לנו שהוא אוהב), ואפשר בהחלט גם לתת חטיף, זה יעזור לנו להרגיל אותו למגע של הוטרינר או הספרית. שימו לב שחשוב מאוד לעשות את זה בסדר הנכון, כלומר הגור רואה, חווה, נוגע ורק אז מגיע החטיף/החיזוק, לא להיפך!

ממה להימנע בחשיפת הגור לעולם:

  • יש להימנע מלתת לגור להסתובב בשטחים בהם יש צואה של כלבים אחרים.
  • יש להימנע מלתת לגור לפגוש כלבים שאתם לא מכירים.
  • יש להימנע מלקחת את הגור לגינת כלבים או כל שטח בו יש הרבה כלבים.
  • יש להימנע מלהניח את הגור על רצפת המרפאה הוטרינרית, ומלתת לו לרחרח/לגעת בכלבים אחרים במרפאה. פשוט החזיקו אותו על הידיים (ודאגו ששולחן הטיפולים מחוטא לפני שאתם מניחים עליו את הגור).

בשום שלב של החשיפה אנחנו לא לא נרצה לגרום לגור שלנו להצפה. מה זאת אומרת? שאנחנו לא רוצים שהגור שלנו יחווה את העולם בצורה מוגזמת, לא נעימה ומפחידה אלא אנחנו רוצים ליצור חוויה טובה, נעימה והדרגתית. בדיוק כמו שלא ניקח תינוק שרק נולד למופע רוק מטורף, כך גם לא נעשה לגור שלנו, כמו שלא נרצה שכל מי שבא לבקר את התינוק שלנו ירים ויעיף אותו לאויר, כך גם לא נעשה עם הגור שלנו. אם לא נדאג להדרגתיות ופשוט “נפיל” את הגור שלנו לתוך סיטואציות אנחנו עלולים ליצור גור פחדן, חששן ואף תוקפן, אשר העולם נראה לו מקום מאוד מפחיד ורע.

חשיפה נכונה לגורים – סיכום:

חשיפה הדרגתית, שנעימה וטובה לגור היא זאת שמעצבת את הכלב העתידי שלנו.  חשיפה נכונה יכולה למנוע התפתחות של בעיות התנהגות חמורות כגון פחדים, ריאקטיביות ותוקפנות, אך חשיפה לא נכונה עלולה לגרום לטראומות.

חשוב לתת לגור תחושה של שליטה בגורלו, וזאת נעשה פשוט על-ידי התייחסות ותגובה מתאימה לתקשורת שלו איתנו, אשר מעט שונה מאשר עם גור אדם 🙂 חשוב שנשים לב מה הוא מספר לנו ולפי זה נדע אם נעים לו או עברנו את הגבול שלו. אם אנחנו רואים שהגור שלנו מפהק הרבה, מלקק שפתיים, מתנער, או מנסה להתרחק ולסגת ממה שלא נעים לו, זה יכול ללמד אותנו שזה יותר מידי בשבילו ושיש לקחת אותו משם. סימן חשוב נוסף שאי-אפשר לפספס הוא כלב אשר פתאום לא מוכן לאכול את החטיף שאנחנו מציעים לו (כמובן בהנחה שמדובר בחטיף שווה שהגור כן אוהב). זה מלמד אותנו שהוא נמצא בסטרס גדול מידי בשביל לאכול ובשביל ללמוד משהו, ובאחריותנו להפסיק את הסיטואציה הפחות נעימה לו ולשנות אווירה (או פשוט לתת לגור זמן לנוח במקום שקט).

מי לא רוצה כלב שמח, בטוח בעצמו שמסתדר עם הכל וכולם ? זה בהחלט בידיים שלנו!

מאת: רוני הריס, בוגרת קורס אילוף כלבים במרקר טריינינג, מאלפת כלבים ומטפלת התנהגותית

יכול לעניין אותך גם:

אילוף גור כלבים – הרגלה למגע

חינוך כלבים גורים- התחלה נכונה

איך לאלף כלב לבד- בוא אלי

אופניים – מדוע כלב נובח עליהם?

רוצים להבין טוב יותר את הכלב שלכם?

הצטרפו לקורס "מרקר בייסיק": 21 שיעורים מוקלטים + שיעור בונוס שיעניקו לכם כלים עיוניים ופרקטיים מעניינים ושימושיים ותוכלו ללמוד בקצב שלכם, בכל מקום ובכל זמן!
הקורס מיועד למי שרוצה לקחת את הקשר שלו עם כלבים כמה צעדים קדימה, להעמיק ולהעשיר את הידע לגבי התנהגות כלבים ותהליכי למידה.
מומלץ!
שתפו:

אולי יעניין אותך גם:

בחירה של כלב חדש

האם אתם מוכנים להכניס כלב חדש הביתה? אם החלטתם, במזל טוב, שאתם רוצים חבר משפחה על 4 חדש בבית כדאי

מבט קדימה

הבנה רבה יותר כלפי אחרים אחת המטרות החשובות ביותר של האקדמיה של קרן פראיור (KPCT), היא להפיץ את הערך שבחיזוק

רוצה לשמוע על הקורסים שלנו?

מזמינים אותך להצטרף לקורסי האילוף והכלבנות הטיפולית שלנו, בגישה הומנית ומבוססת מחקר.
מתאים גם למי שמחפש מקצוע מתגמל, וגם להורי כלבים שרוצים להבין את הכלב שלהם לעומק ולטפל בבעיות התנהגות.
מקומות אחרונים בקורס הקרוב!

רוצה לשמוע על הקורסים שלנו?

מזמינים אותך להצטרף לקורסי האילוף והכלבנות הטיפולית שלנו, בגישה הומנית ומבוססת מחקר.
מתאים גם למי שמחפש מקצוע מתגמל, וגם להורי כלבים שרוצים להבין את הכלב שלהם לעומק ולטפל בבעיות התנהגות.
מקומות אחרונים בקורס הקרוב!

חולמים להיות מאלפי כלבים?

נותרו מקומות אחרונים למחזור ה-29 של קורס מאלפי כלבים במרקר טריינינג

בואו ללמוד כיצד לתקשר עם כלבים ולעזור להם לחיות בהרמוניה עם המשפחה שלהם, בגישה חדשנית מבוססת מחקר, ללא ענישה או גרימת כאב

דילוג לתוכן