“אני חווה את המקצוע הזה כשליחות.
בן נחום, כלבן טיפולי
רוב האנשים צריכים מישהו אחד שיקשיב להם
ויהיה נוכח, ובעיניי זאת השליחות בטיפול”
יום בחייהם של כלבן או כלבנית טיפולית הוא יום דינמי, מרגש ומספק. מדריכי כלבנות טיפולית, בוגרי בית הספר לאילוף וכלבנות טיפולית מרקר טריינינג, נותנים לכם הצצה למקצוע הטיפולי המרתק הזה
איך מתחיל יום של כלבן טיפולי?
עוד לפני שמגיעים למקום הטיפול, הדאגה היא קודם כל לרווחת הכלב. נדאג שהכלב יטייל, יעשה צרכים ויפרוק אנרגיה. נדאג לציוד ואוכל עבורו, ונדריך את המשתתפים לגבי התנהלות עם הכלב, כדי לוודא שיכבדו את הגבולות והרצונות שלו.
איך נראה מפגש טיפולי?
החדר הטיפולי הוא אזור בטוח. המטפל מתווך בין המטופל לכלב באמצעות שיחה או עזרים, ותפקידו לייצר למטופל הצלחות, ותחושה שהוא יכול לבטא רגשות שבמקומות אחרים בחייו הוא לא יכול להביע, כמו: כעס, עצב, חיבה, התרגשות ועוד. המטופל יכול למשל ללטף או לטפח כלב שאוהב מגע, או לתרגל עם הכלב התנהגויות ו”טריקים”.
בעבודה עם ילדים נשלב משחק.
משחק פרטני עם הכלב, או משחקי חברה בקבוצות, יכולים לעזור לילד להיפתח ולבטא קשיים.
נתאים את הכלב למטופל, ונעזור למטופל לראות קווים מקבילים בינו לבין הכלב. לדוגמא: נצוות כלב שקיבל תווית של “כלב בעייתי” לנער שחווה חוויות דומות מהסביבה. המטופל רואה את הצדדים הרכים בכלב, ובכך מזהה את הצדדים החיוביים בעצמו.
“כשהמטופל יודע שהנוכחות של המטפל והכלב היא קבועה ובטוחה,
בן נחום, כלבן טיפולי
ואנחנו מתייצבים בכל שבוע באותו זמן באותו מקום,
זה מחלחל וגורם למטופל להרגיש בעל ערך”
כיצד ההשפעה החיובית על המטופלים באה לידי ביטוי?
כמטפלים, אנו רואים ילדים שלא רוצים להגיע לביה”ס מסיבות שונות, ולפתע מחכים בציפייה להגיע בשביל הפעילות עם הכלב. ילדים שנסגרים בנוכחות המורים או ההורים, עם הזמן נפתחים כשהם מבינים שאפשר לתת אמון במטפל ובכלב.
ילדים שמתביישים להשתתף בפעילויות שפחות מקובלות חברתית (ילד שאוהב לרקוד/ילדה שאוהבת כדורגל), מבטאים את הקושי בעבודה עם הכלב (דרך משחק בכדור/ריקוד עם כלבים).
עצם נוכחות הכלב עם ילד בשטח ביה”ס למשל גוררת עניין מילדים אחרים, מה שמייצר שיח בין המטופל לילדים. ילדה אחת למשל ביקשה גם לצאת מהכיתה לטייל כדי לייצר שיח עם הילדים.
יש בעלי צרכים מיוחדים, שבמקרים מסוימים מוגבלים בתנועה, או מתקשים לייצר אינטראקציה פיזית. הכלבים מעודדים תנועה: למשל אישה שמתקשה להסתובב “נאלצת” להסתובב ולהאכיל את הכלב במיקום מסוים. או ילד שנשכב על הרצפה וזז בצורה לא רגועה, יאלץ לקום וללטף או לייצר אינטראקציה עם הכלב.
“כשמגיעים למקום עם אנרגיה כבדה כמו מוסד שיקומי,
זיו גמליאל, כלבן טיפולי
ורואים את החיוכים של המטופלים כשהם רואים את הכלבים,
זו המהות בעיניי. לתת לאנשים אור/הפוגה בתוך מסגרת נוקשה”
היו מקרים שהשפיעו עליכם במיוחד כמטפלים? לטובה ולרעה
בן: בתהליך מסוים עם ילד שנמצא בטיפול של הרווחה, הילד דיבר על כך שאנשים חזקים בד”כ משתמשים בכוח לרעה (דבר שכנראה חווה הרבה בחייו).
במפגשים הראשונים הילד לא הצליח להבין איך יכול להיות שכלבה כל כך גדולה וחזקה לא נושכת. בכל פעם שהכלבה ליקקה את המטופל בעדינות ושכבה על הרצפה, המטופל התקשה להאמין.
במהלך הטיפול, המטופל הבין שיש בידינו בחירה אם ואיך להשתמש בכוח (פיזי, מנטלי, נפשי, כלכלי וכו’), והבין שגם בני אדם, כמו כלבים, יכולים להיות עדינים ורכים ולא חייבים להשתמש בכוח.
במקרים כאלה ממש אפשר לראות את ההשפעה החיובית על המטופל, אבל במקרים מסוימים גם נחווה תסכול, משום שתהליך טיפולי יכול להיות ארוך ומורכב, ולא תמיד יהיה מדד מובהק להצלחה של טיפול. עם זאת, חשוב לציין שהצורך בהכלה, בסבלנות, והיכולת להירתם לתהליך ממושך, השפיעו לטובה על החיים שלי בצורה מאוד משמעותית.
זיו: היה מקרה אחד שמאוד השפיע עליי – מפגש עם חייל צעיר במוסד שיקומי, שנפצע והיה מרותק לכיסא גלגלים: “הוא מאוד התלהב מג’ינה, הוא שמח והתרגש ורק רצה לספר סיפורים. היה קשה לראות אותו במקום הזה בסיטואציה הזו, בידיעה שעוד מעט נצטרך ללכת.” “זה הקושי במקצוע, אבל זה גם מה שכל כך מספק”.
לפרטים ושיחת יעוץ על לימודי אילוף וכלבנות טיפולית בבית ספר מרקר טריינינג
