הגור עושה פיפי בבית? מדריך לחינוך גור כלבים לצרכים

ברכותיי! גור חדש בבית! גורים מכניסים הרבה שמחה לחיינו, אבל הבית… הוא מלא בפיפי וקקי והריח פשוט לא יוצא! מה עושים? לפניכם כמה טיפים שיעשו את חינוך הגור לצרכים להרבה יותר קל.

תהליך אילוף גורים לצרכים

בתהליך החינוך לצרכים כלולים שלושה אלמנטים שונים:

  1. הבנה של מה מוגדר אצלנו כ”שירותים”
  2. התפתחות טבעית של יכולת ההתאפקות של הגור
  3. תקשורת בינינו ובין הגור שתסייע לו להבין את שני האלמנטים הנ”ל

ההגדרה של “שירותים” מבחינת הגור, בהתחלה, היא: כל מקום (מצע או משטח) חוץ מהמקום בו אני ישן ואוכל.  המטרה שלנו היא לשנות לו את ההגדרה ל”משטח טבעי שנמצא מחוץ לבית” (כגון דשא, אדמה, חול) וניתן אפילו להגדיר לו מקומות מסוימים שהם בעדיפות להתפנות, כגון פינת החצר שכיסינו בחצץ והאזור החולי שמול הבית. את זה עושים פשוט על-ידי יצירת הרגל של עשיית צרכים במקומות הללו, תוך מניעת התפתחות ההרגל להתפנות במקומות שאנו לא רוצים שיוגדרו כ”שירותים” (הרצפה, השטיחים, המעלית).

כמה זמן כלב יכול להתאפק?

גור כלבים קטן אינו יכול להתאפק הרבה זמן. נהוג לחשב את משך המסוגלות הפיזית להתאפקות לפי גיל הגור בחודשים פלוס שעה אחת. למשל, גור בן חודשיים יכול להתאפק עד שלוש שעות. כמובן שעלינו מוטלת המלאכה ללמד את הגור שלנו להתאפק. בוודאי כשמדובר בגורים צעירים, ואין לצפות מאף כלב, בשום גיל, להתאפק יותר מדי! זה לא בריא ולא נעים, לכן מומלץ להוציא כלבים בוגרים לטיול 3-4 פעמים ביממה, ועדיף שלא יתאפקו יותר מאשר 7 שעות בממוצע באופן קבוע.

איך לאלף גור כלבים לצרכים?

הרבה טיולים במהלך היום

בתחילה נוציא את הגור הקטן כל שעתיים (ואפילו פחות). הטיולים הללו נועדו לעשיית צרכים ולכן הם קצרים. אם הגור עשה את צרכיו בחוץ – מעולה! נמשיך מעט את הטיול (כדי לתת לו חיזוק על הביצוע המוצלח) ואז נחזור הביתה. במידה ולא עשה כלום, נחזור הביתה וננסה שוב לאחר כמה דקות. המטרה של הוצאת הגור לטיולים מרובים היא לצמצם עד כמה שאפשר את עשיית הצרכים בתוך הבית, ולאפשר לנו לחזק את עשיית הצרכים בחוץ.

 חיזוקים, על מה ולמה?

מה זה חיזוק, ולמה בכלל צריך לחזק את הגור על משהו שכל-כך ברור לנו?

לנו זה ברור, כלבים עושים צרכים בחוץ ולא בבית! אבל הגור החדש שלנו עוד לא למד את החוקים של הבית ולכן עלינו ללמד אותו. כאשר אנו נותנים חיזוק (חטיף, למשל) בעקבות התנהגות מסוימת, אנחנו גורמים להתנהגות הזאת להופיע יותר ויותר בעתיד. לכן, בטיולים שאנחנו נעשה עם הגור נרצה לחזק אותו על עשיית צרכים בחוץ, ולא סתם לחזק, ממש לעשות לו מסיבה! כך הגור ילמד שהרבה יותר משתלם לו לעשות את צרכיו בחוץ מאשר בבית. ככל שנחזק יותר, הוא ילמד יותר מהר. אל חשש, לא תצטרכו להמשיך לחזק אותו לנצח על התנהגות זו.

אם אתם רוצים לדעת עוד על חיזוקים, יש את כל הידע הרלוונטי בקורס מרקר בייסיק.

מתי להוציא גור כלבים?

מעבר לטיולים היזומים שנעשה לגור, ישנם מצבים בהם הגור כמעט בוודאות יהיה צריך להתפנות, וזו ההזדמנות שלנו לצאת איתו ולחזק אותו על עשיית צרכים בחוץ.

  1. לאחר שינה: כשהגור רק מתעורר משינה, רוב הסיכויים שהוא חייב להתרוקן. אז, ברגע שהוא מתעורר מהרו לקחת חטיפים, צאו לטיול וחזקו אותו על ביצוע מוצלח!
  2. אחרי משחק: שיחקתם עם הגור בבית, הוא השתולל ורץ, אז עכשיו מהר מהר, לפני שתפספסו, רדו איתו למטה שיתפנה. ואל תשכחו לחזק. אגב, אם תוך כדי משחק הגור פתאום מפסיק את המשחק, הוא כנראה צריך להתפנות – זה הזמן לצאת לטיול.
  3. אחרי אוכל ושתיה: כמובן שלאחר שהגור שותה הרבה הוא יהיה צריך לעשות צרכים. אחרי אוכל וחטיפים, אם אתם עובדים איתו או מפנקים אותו, הגור יהיה צמא וילך לשתות. הזדמנות מיד לצאת החוצה.

מתי עוד?

יכולים להיות מצבים נוספים בהם נצטרך לצאת עם הגור מעבר לטיולים היזומים שלנו. הדבר הכי חשוב הוא ללמוד לקרוא את שפת הגוף שלו. ישנם סימנים מוקדמים לעשיית צרכים: התבוננו בו ולימדו את הסימנים, ככה תהיו מוכנים תמיד! חלק מהסימנים הנפוצים הם רחרוח של הרצפה, הסתובבות במקום, חפירה ברצפה, הסתובבות ליד הדלת, בכי ועוד.  ככל שתגיבו יותר לסימנים המקדימים, כך הגור ילמד יותר מהר לעשות את צרכיו בחוץ.

כלוב / גדר גורים – כן או לא?

הדעות חלוקות בקרב מאמני כלבים בהקשר לשימוש בתיחום במסגרת תהליך החינוך לצרכים. יש מאמני כלבים שימליצו על רכישת כלוב אילוף או גדר גורים, ויש שיגידו שאין צורך בכך. למעשה, אם מבצעים בצורה מדויקת ועקבית את תהליך ההרגלה לצרכים בחוץ, אין סיבה להשתמש בתיחום. פשוט ננקה את הצרכים ונחכה להזדמנות הבאה לתפוס את הרגע שלפני כדי להוציא את הגור החוצה ולחזק אותו על עשיית צרכים בחוץ.

אם בכל זאת בחרתם לעשות שימוש בתיחום, העדיפות היא לתחום אזור כמה שיותר גדול ומרווח בבית עבור הגור בעזרת גדר גורים או שער תינוקות למשל, כדי שלגור יהיה מרחב מספיק גדול להתנועע בו כך שלא ירגיש מוגבל. 

חשוב! בשום מצב לא נשאיר גור בתוך תיחום כשהוא מיילל, נובח, או מנסה לצאת מהתיחום. גם כלב בוגר לא נשאיר בתיחום כשהוא במצוקה, אך עם גורים זה חשוב במיוחד, שכן זה יכול לייצר חריטת פחד, לפגוע בביטחון שלהם בגיל צעיר, לפגוע בקשר שלהם איתנו, לייצר תחושה שאין להם על מי לסמוך, וליצור בסיס להתפתחות חרדת נטישה. שלא לציין שהגור עשוי לפצוע את עצמו בניסיון לצאת מהתיחום- ע”י ניסיון לקפוץ מעל התיחום, או נשיכה/גירוד בניסיון לצאת.

קודם כל נרגיל בהדרגה את הגור לשהייה בתיחום – לא נסגור לחלוטין את את דלת הגדר או הכלוב ולא נכריח את הגור לשהות בו בניגוד לרצונו. בתוך התיחום ניתן לגור אוכל, חטיפים שווים, ואם קצת קשה לו להסתגל, אפשר גם להשאיר בגד עם הריח שלנו. נתרגל כמה פעמים ביום כניסה של הגור לתיחום ונתגמל אותו על כניסה, הישארות, ורגיעה בתוך התיחום. לאחר מס’ ימים (או בהתאם לקצב ההסתגלות של הגור) נסגור את דלת התיחום לפרקי זמן מאוד קצרים ונתגמל את הגור על הישארות ורגיעה בתיחום: מאוד בהדרגה- נסגור לשנייה, נתגמל ונפתח את הגדר. נעלה ל-3 שניות וכן הלאה. ומדי פעם נחזור בחזרה לשתי שניות, שנייה, ונפתח את הדלת לגמרי וניתן לגור לבחור אם הוא רוצה להישאר או לצאת. בשאר הזמן (לא בזמן תרגול) נחזק את הגור בכל פעם שהוא בוחר מיוזמתו להיכנס לתיחום. בהדרגה נתרגל גם התרחקות שלנו מהתיחום ונחזק את הגור על הישארות ורגיעה בזמן שאנחנו מתרחקים, מסתובבים בבית, עוברים לחדר אחר, פותחים את דלת הבית, יוצאים מהבית לפרק זמן קצר, ואז קצת ארוך יותר וכן הלאה. מומלץ להיעזר במצלמת רשת כדי לוודא שהגור אכן מצליח להישאר רגוע ולא נמצא במצוקה.

יהיו גורים חששנים שנצטרך להרגיל קודם כל רק לנוכחות של התיחום בבית. יתכן שנם יפחדו מהרעש של הגדר למשל כשמזיזים אותה. נרצה להרגיל את הגור לרעש הזה בהדרגה, ובשלבים הראשונים אפילו רק לתגמל את הגור על כל בחירה שלו להתקרב לגדר או רק להסתכל לכיוונה. הכי חשוב לשים לב לשפת הגוף של הכלב – אם הוא מציג סימני הרגעה רבים וסימני לחץ, זה מסמן לנו שההתקדמות היא מהירה מדי. נחזור אחורה בשלבי ההרגלה ונתאים את עצמנו לקצב של הגור. הרגלה לתיחום יכולה לקחת גם כמה שבועות.

חשוב! תמיד נשאיר בתוך התיחום מספיק מים (אין להגביל כלב בשתייה!), מיטה נעימה ונוחה, תעסוקה כמו צעצוע האכלה, עצם, או משחק כלשהו, ואם משאירים את הגור למשך זמן ארוך אז נשאיר גם אוכל. אך בכל מקרה לא מומלץ להשאיר גור לבד לזמן ממושך.

אם בחרתם להשתמש בכלוב אילוף/כלוב טיסה (אנחנו לא ממליצים על שימוש בכלוב בחלק מתהליך ההרגלה לצרכים או ככלי מניעתי באופן כללי), חשוב לדעת שישנה מגבלה חמורה של מספר השעות שכלב יכול לשהות בכלוב ברציפות (דבר שמעוגן גם בתקנות לחוק צער בעלי חיים). הגור יכול להישאר רק עד ארבע שעות רצוף בתוך כלוב סגור, והכלוב צריך להיות מותאם למידותיו כך שיוכל לעמוד ולנוע בתוך הכלב. כמובן שמשך השהיה בכלוב יהיה מותאם גם ליכולת ההתאפקות של הגור. גור שמסוגל כרגע להתאפק עד שעתיים, לא ישהה בכלוב יותר מזמן זה, ורצוי אפילו פחות.

חשוב גם לזכור שלא כל כלב אוהב את הכלוב (גם לאחר הרגלה נכונה) ושגם כלב שאוהב את הכלוב לא יכול לבלות את כל ימיו בתוכו. הכלב הוא חיה חברתית, והבידוד בכלוב עלול בהחלט להזיק לו מבחינה נפשית. בנוסף, כלב זקוק למספיק מרחב כדי לפרוש את איבריו ולנוע בחופשיות, והכלוב לא מאפשר זאת. זוהי נקודה חשובה במיוחד לגורים היות וגופם עדיין מתפתח ומתחזק, וגור שיבלה יותר מדי שעות בכלוב עלול שלא להתפתח כשורה מבחינה פיזית.

זכרו שהכלוב אומנם מונע מהגור לטעות (להתפנות במקום לא מתאים ואפילו ללעוס חפצים אסורים) אך הגור לא ילמד מכך דבר, אם לא יהיה לו מספיק זמן מחוץ לכלוב, בחברתנו, להתנסות ולהתרגל לכללי הבית.
ובהקשר למניעת הרס בבית, ניתן פשוט לחסום גישה לאזורים מועדים לפורענות, ואפילו להשתמש בתיחום כדי לתחום את האזורים האלה, ובכך לאפשר לגור לנוע בחופשיות בבית בלי לדאוג שיהרוס חפצים יקרי ערך. זאת כמובן בנוסף להשארת תעסוקה לגור במשך היום, פריקת אנרגיה מספקת ומשחק משותף – כל אלה גם יתרמו לצמצום ההרס בבית.

פדים – כן או לא?

גם בנושא הפדים יהיו מאמני כלבים שימליצו וכאלה שלא. ניתן לעשות שימוש בפדים לספיגת הצרכים של הגור, וללמד אותו לעשות את צרכיו רק על הפדים, אך חשוב לקחת בחשבון שכפי שהרגלתם אותו לעשות על פדים, כך תצטרכו גם לגמול אותו מכך, וזה יכול לעכב את תהליך ההרגלה לצרכים בחוץ. בנוסף, לכלבים רבים שמתרגלים לעשות צרכים על פדים יש נטייה לעשות צרכים על משטחים רכים נוספים כמו שטיח, ספה, מיטה וכו’. כך שעדיף לוותר על הפדים, לנקות קצת פיפי פה ושם ולהתמיד עם ההרגלה לצרכים, כדי להתקדם ביעילות עם תהליך ההרגלה לצרכים בחוץ.

פספוסים – מה עושים?

הגור למד לעשות בחוץ! איזה כיף!

לפני שאתם מחזירים את החטיפים לארון והולכים לשבת בנוחות על הספה לחכות עד שהגור יבקש מכם לצאת, חשוב לזכור דבר אחד: למידה היא אף פעם לא רק בעלייה, מדי פעם יהיו גם ירידות. לכן, מידי פעם גם הגור שלנו יפספס ויעשה בבית במקום בחוץ. זה נורמלי לחלוטין, לא להילחץ. אם הכלב שותה כמויות גדולות במיוחד, ועושה צרכים בתדירות דחופה מהרגיל, ייתכן וישנה בעיה רפואית כגון דלקת בשתן ויש לגשת לוטרינר (כלבים בוגרים בעיקר).

אז מה עושים כשהגור מפספס בבית? אין טעם לגעור בו או להעניש אותו בצורה כלשהי, הטעות היא שלנו (לא הוצאנו אותו בזמן) ולא שלו! מעבר לכך, ענישה, שיכולה להיות גערה, צעקה, דחיפת הראש של הגור לכיוון הצרכים, מכה על האף ואפילו סתם תגובה מתוסכלת או כועסת, תמיד תקושר אלינו. אנחנו לא רוצים לקבל גור שיפחד לעשות צרכים לידנו.  גורים רבים שנוזפים בהם על צרכים בבית לומדים לעשות צרכים במקומות נסתרים מאיתנו, וחלקם אף ‘מעלימים ראיות’ (אוכלים את הצרכים) כדי לא להיענש. אנחנו פשוט רוצים ליצור לגור הרגל של עשיית צרכים במקום הנכון, ויצירת הרגל דורשת שני דברים: עקביות וחזרתיות.  אין כאן מקום – או צורך – בענישה.

מומלץ לנקות את מקום ה”פספוס” במים עם חומץ, או במים עם מעט אבקת כביסה מהולה בהם, ובכל מקרה לא מומלץ להשתמש באקונומיקה (שמריחה קצת כמו שתן לאף הרגיש של הכלבים).  במידה ויש פספוסים במקום קבוע בבית, מומלץ לבדוק את סדר היום שלנו ולהקדים את הוצאת הגור לטיול, ובמקביל אפשר להאכיל את הגור באזור הזה, לשחק איתו שם, וכו’ – כך הוא יבין שזה עוד “שטח מחייה” כמו אזורים אחרים בבית, ולא “שטח שלא משתמשים בו” שיכול להוות שירותים.

כדי לצמצם עד כמה שאפשר את הפספוסים בבית, ניתן לעשות טבלת מעקב אחרי הצרכים של הגור – כך נדע מה הן פחות או יותר השעות שבהן הגור נוהג לעשות צרכים, וכך נוכל לתזמן את זמן היציאה לטיול קצת לפני.
אם הגור לא עושה צרכים בחוץ, גם אחרי טיול יחסית ארוך, אפשר לחזור הביתה, להשאיר עליו את הרצועה, לחכות שיראה סימן מקדים לעשיית צרכים, כמו רחרוח של הקרקע, להודיע לו שיוצאים, וישר לצאת איתו שוב החוצה.

גור חששן

גורים חששנים לעתים קרובות ימנעו מעשיית צרכים בחוץ, ובמקרים כאלה תהליך ההרגלה יכול להיות ארוך יותר. איך נזהה גור שחושש לטייל בחוץ? ראש סורק (מסתכל לכל עבר ומתקשה להתרכז), שפת גוף לחוצה (סימני רגיעה ו/או סימני לחץ רבים), משיכות רבות ברצועה, התנשפות, התיישבות/שכיבה/חוסר רצון לטייל, משיכה הביתה, משיכה לאזורים בטוחים/שקטים, וכמובן הימנעות מעשיית צרכים בחוץ.

אם הגור נמנע מעשיית צרכים בחוץ לאורך זמן, זה לא בהכרח אומר שהוא חששן, יתכן שהוא מתרגש ומתקשה להירגע, או שיש סיבה אחרת כלשהי. צריך להסתכל על שפת הגוף שלו, ולהיות עקביים בתהליך ההרגלה. בכל מקרה, במצב כזה כדאי להיעזר במטפל התנהגותי בגישה ללא כוחנות. ובינתיים- לחפש בחוץ מקומות כמה שיותר שקטים וקבועים בהם ירגיש יותר בטוח ונינוח. אפשר להשתמש ברצועה ארוכה ולאפשר לו להסתובב בחופשיות ולתפוס פינה שקטה במרחק מספק מאיתנו לעשות בה צרכים. גם טיול משותף עם כלב נוסף שעושה צרכים בחוץ ללא קושי יכול לעזור לגור לעשות את צרכיו בחוץ.

חשוב! לא להיאבק עם הגור, לא להכריח אותו. אנחנו רוצים לייצר חוויה חיובית סביב הטיול בחוץ ובמיוחד סביב עשיית צרכים בחוץ, ולתת לגור תחושה שהוא יכול לסמוך עלינו שנרגיע אותו ונוציא אותו מסיטואציות מלחיצות.

לעוד טיפים על תקשורת נכונה עם החברים הכי טובים שלנו, מוזמנים.ות לעקוב אחרינו באינסטגרם, פייסבוק, וטיקטוק, ומוזמנים.ות לשאול אותנו שאלות על הכלבים שלכם.ן בקהילת הפייסבוק שלנו

רוצים להבין טוב יותר את הכלב שלכם?

הצטרפו לקורס "מרקר בייסיק": 21 שיעורים מוקלטים + שיעור בונוס שיעניקו לכם כלים עיוניים ופרקטיים מעניינים ושימושיים ותוכלו ללמוד בקצב שלכם, בכל מקום ובכל זמן!
הקורס מיועד למי שרוצה לקחת את הקשר שלו עם כלבים כמה צעדים קדימה, להעמיק ולהעשיר את הידע לגבי התנהגות כלבים ותהליכי למידה.
מומלץ!
שתפו:

אולי יעניין אותך גם:

רוצה לשמוע על הקורסים שלנו?

מזמינים אותך להצטרף לקורסי האילוף והכלבנות הטיפולית שלנו, בגישה הומנית ומבוססת מחקר.
מתאים גם למי שמחפש מקצוע מתגמל, וגם להורי כלבים שרוצים להבין את הכלב שלהם לעומק ולטפל בבעיות התנהגות.
מקומות אחרונים בקורס הקרוב!

רוצה לשמוע על הקורסים שלנו?

מזמינים אותך להצטרף לקורסי האילוף והכלבנות הטיפולית שלנו, בגישה הומנית ומבוססת מחקר.
מתאים גם למי שמחפש מקצוע מתגמל, וגם להורי כלבים שרוצים להבין את הכלב שלהם לעומק ולטפל בבעיות התנהגות.
מקומות אחרונים בקורס הקרוב!

חולמים להיות מאלפי כלבים או כלבנים טיפוליים?

ההרשמה למחזור ה-30 בעיצומה:

  • קורס אילוף כלבים
  • קורס כלבנות טיפולית

בואו ללמוד לטפל בנפש של
כלב, וללמוד לתמוך במי שזקוק לנו
בליווי של החברים הכי טובים
שלנו – כלבים.

לימודים בגישה מבוססת מחקר, ללא ענישה או גרימת כאב לכלב.

דילוג לתוכן