הארגון הווטרינרי האמריקאי להתנהגות בע”ח פרסם נייר עמדה בשנת 2007 בנוגע לשימוש בענישה כחלק מאילוף וטיפול בבעיות התנהגות של בע”ח. תרגום של נייר העמדה מובא כאן באישור בלעדי של הארגון, המונה מאות ווטרינרים ומדענים המומחים להתנהגות בע”ח (בעלי תואר Phd שאינם וטרינרים). הארגון הוקם ב-1976 כדי “לשפר את איכות חייהם של כל בעלי החיים ולחזק את הקשר בין החיות ובעליהן”. מטרת הארגון היא “לקדם את ההבנה היישומית של מדעי התנהגות בעלי החיים באמצעות מאמץ מדעי שיתופי, אשר מאמץ גישה של חמלה וכבוד ביחסי הגומלין שלנו עם בעלי החיים”.
הצהרת עמדה של הארגון הווטרינרי האמריקאי להתנהגות בע”ח (AVSAB) לגבי שימוש בענישה כמודיפיקציה התנהגותית בבעלי-חיים
עמדת ה- AVSAB היא שענישה 1 (על ידי שימוש בקולרי חנק, קולרי דוקרנים וקולר אלקטרוני/חשמלי) לא אמורה להוות טיפול ראשוני או מוקדם לבעיות התנהגות. זאת בשל ההשפעות השליליות2 הפוטנציאליות שלה הכוללות, בין היתר, עיכוב למידה, גידול בהתנהגויות מבוססות פחד או תוקפנות ופציעות של בעלי-החיים והאנשים הבאים באינטראקציה איתם
ארגון ה- AVSAB ממליץ שאילוף בעלי-חיים יתמקד בחיזוק התנהגויות רצויות, הסרת החיזוק מהתנהגויות לא רצויות, ומתן תשומת לב למצבה הרגשי של החיה ולתנאי הסביבה המובילים להתנהגויות הבלתי רצויות. גישה זו מעודדת הבנה טובה יותר של התנהגות בעל-החיים ומגדילה את המודעות לתרומתו של האדם ליצירת ההתנהגות הלא רצויה. השימוש בענישה צריך לבוא אך ורק במידה והגישה הנ”ל נכשלה, וזאת למרות שנעשו מאמצים ראויים כחלק מתוכנית טיפול המשלבת בתוכה חיזוקים של התנהגויות רצויות ופועלת על מנת לשנות את המקור של בעיית ההתנהגות מבסיסו.
ארגון ה-AVSAB מכיר בכך שגם חיזוקים חיוביים וגם ענישה דורשים מיומנות ומאמץ משמעותיים ומודעות גבוהה מצד הבעלים. את שניהם יש ליישם בזמן שבעל החיים מבצע את התנהגות היעד או שנייה אחת לאחר מכן על מנת לקבל את התוצאה האפקטיבית ביותר. בנוסף, שניהם עובדים הכי טוב כשהם מיושמים בכל פעם שההתנהגות מתרחשת, על-מנת לוודא שבעל החיים אינו מתוגמל בטעות על התנהגויות לא-רצויות בזמן תהליך שינוי ההתנהגות. אם ענישה מתווספת לתכנית הטיפול, זה צריך להיעשות רק במידה והבעלים הוכיח לפני כן יכולת סבירה ועקביות בחיזוק ההתנהגויות הרצויות ובהסרת החיזוק מהתנהגויות לא רצויות. אם ענישה מוצעת כחלק מתכנית שינוי התנהגותי, על הבעלים לדחות את תחילת השימוש בה עד אשר ווידאו כי המאלף שעוזר להם מסוגל לבטא את ההשפעות השליליות העיקריות של ענישה, לשפוט כאשר השפעות אלה באות לידי ביטוי בטווח הקצר והארוך, ולהסביר כיצד לשנות את ההשפעות השליליות של השימוש בענישה אם הן מתקיימות.
[1] להגדרה המדעית של ענישה, ראה “הגדרת מונחים”, בהמשך
[2] ראה “השפעות שליליות של ענישה”, בהמשך
קווים מנחים לשימוש בענישה בהתמודדות עם בעיות התנהגות בבע”ח
ענישה, או שימוש באוורסיביות, כוח פיזי, כפייה, או תיקון פיזי במטרה לשנות התנהגות של בעל חיים, נמצא בשימוש נפוצים אצל בעלי חיות המחמד ואצל מאלפי כלבים רבים. חלק מאמצעי הענישה הם תמימים לכאורה, כמו השפרצת מים לפניו של חתול כשהוא קופץ על השיש או צעקת “לא!” כשחיית המחמד מתנהגת בצורה לא נאותה. עונשים אחרים, כמו משיכה בקולר חנק או קולר דוקרנים כדי לגרום לכלב להפסיק למשוך ברצועה, זריקת כלב על גבו ב”גלגול אלפא” כשהוא נושך, הידוק הקולר על צווארו על-מנת לעצור את אספקת האויר עד שהכלב נכנע, או שימוש בקולר אלקטרוני על מנת להפסיק כלב מלנבוח הם אמצעים יותר חמורים.
לעתים קרובות ענישה מהווה פתרון ראשוני או כלי טיפולי מוקדם גם בידי ציבור בעלי הכלבים וגם בידי מאלפי כלבים מסורתיים. בעוד שענישה יכולה להיות אפקטיבית מאוד במקרים ספציפיים עם בעלי חיים מסוימים, היא יכולה להיות מקושרת לתופעות לוואי חמורות ולגרום להשפעות שליליות (ראה “השפעות שליליות של ענישה”, בהמשך). השפעות שליליות אלה יכולות לשים את בעל החיים ואת האדם המעניש בסיכון. בגלל הסיכון הבטיחותי, אנשים הממליצים על טכניקות ענישה כחלק מהטיפול ההתנהגותי מסתכנים בתביעה. וכך, בדיוק כמו שתרופות לטיפול בסרטן יכולות להיות מאוד יעילות בטיפול במחלות ספציפיות באנשים, אך יכולות גם לגרום לתופעות לוואי חמורות באותם אנשים או כאשר נעשה בהן שימוש בלתי הולם, גם השימוש בענישה כרוך בקשיים.
ההשפעות השליליות של ענישה והקשיים ביישום ענישה בצורה אפקטיבית מתועדים היטב[1], בעיקר משנות ה-60 המוקדמות כשניסויים מסוג אלה עדיין היו מותרים. לדוגמא, אם הענישה אינה עוצמתית מספיק, בעל החיים יכול להתרגל אליה, כך שהבעלים צריכים להחריף את עוצמת העונש[2], [3]. מצד שני, כשעוצמת העונש גדולה יותר, הוא יכול לגרום לנזק פיזי. לדוגמא, קולר חשמלי נגד נביחות יכול לגרום לכוויות לכלבים. קולרי חנק יכולים לגרום לנזק לקנה הנשימה, להגביר את הלחץ התוך-עיני בכלבים ובכך להגדיל את הסיכוי להווצרות גלאוקומה בגזעים הרגישים לכך[4], יכולים לגרום להתמוטטות פתאומית מבצקת ריאות א-לבבית כתוצאה מחסימה זמנית בדרכי האוויר העליונות, ואף לגרום לפגיעה עצבית[5]. הסיכוי לנזק גדול יותר כאשר הקולר מונח על החלק העליון של צוואר הכלב.
גם כאשר נראה כי הענישה הינה מתונה, בד”כ על-מנת שתהיה יעילה היא חייבת לגרום לתגובת פחד חזקה בחיה, ותחושת הפחד הזאת עלולה להיות מוכללת לדברים שנראים או נשמעים דומה לאמצעי הענישה. ענישה יכולה גם להוביל להתנהגויות אגרסיביות במינים רבים של בעלי חיים[6]. כך, שימוש בענישה יכול לשים את האדם המעניש או כל אדם הקרוב לבעל החיים הנענש בסיכון לתקיפה או נשיכה.
ענישה יכולה לדכא התנהגות תוקפנית או פחדנית בשימוש אפקטיבי, אבל היא לא תשנה בהכרח את הגורם האמיתי של ההתנהגות. לדוגמא, אם בעל החיים מתנהג באגרסיביות מתוך פחד, אז השימוש בכוח כדי להפסיק את ההתנהגות הפחדנית תגרום לבעל החיים לפחד יותר ובו-בזמן תדכא או תמסך את סימני הפחד החיצוניים (הבעת איום, גרגור וכו’). כתוצאה מכך, אם בעל החיים ימצא את עצמו במצב בו הוא חווה פחד קיצוני, הוא יכול לנהוג בתוקפנות מוגברת, ולהציג פחות סימני אזהרה. במילים אחרות, הוא יכול לתקוף עכשיו ביתר אגרסיביות או ללא אזהרה, מה שהופך אותו למסוכן בהרבה.
אולי אחת הסיבות המשכנעות ביותר לצמצם את השימוש בענישה היא שענישה לא מתייחסת לעובדה שההתנהגות הבעייתית מתרחשת בגלל שבמקום מסויים היא מחוזקת – בכוונה או שלא בכוונה. כלומר, בעלים נוטים להעניש את החיה על התנהגות לא רצויה בחלק מהפעמים, בזמן שבלי כוונה הם מחזקים את אותן התנהגויות בדיוק בזמנים אחרים. בדרך זו, הם בטעות גורמים לחיית המחמד שלהם להיענש שוב ושוב על-ידי-כך שלפעמים הם מחזקים בלי כוונה את ההתנהגות הלא רצויה, כאשר כך נלמדה ההתנהגות הבעייתית מלכתחילה. חוסר עקביות זה מבלבל את בעל החיים ויכול לגרום לתסכול או חרדה. ענישה גם לא מבהירה לבעל החיים מה הוא כן צריך לבצע במקום ההתנהגות המזכה אותו בעונש. ללא אלטרנטיבה מתאימה, לבעל החיים אין ברירה אלא לבצע את ההתנהגות הלא רצויה. גישה מתאימה יותר לפתרון הבעיה הוא להבין מה מחזק את ההתנהגות הלא רצויה, להסיר את החיזוק, ולחזק התנהגות אלטרנטיבית רצויה במקומה. לדוגמא, כלבים קופצים על אנשים על-מנת לקבל את תשומת-לבם. הבעלים בדרך-כלל מספקים את תשומת-הלב שהכלב רוצה על-ידי דיבור או צעקות, דחיפת הכלב למטה או על-ידי מגע אחר. פתרון טוב יותר יהיה להסיר כל תשומת-לב מהכלב על-ידי עמידה קפואה ושקטה במקום ואז לחזק בצורה מיידית עם תשומת-לב או חטיף ברגע שהכלב מתיישב. גישה זו המבוססת על למידה מובילה להבנה טובה יותר של חיית המחמד שלנו וכתוצאה מכך, לקשר טוב יותר בין חיית המחמד לבעלים.
סטנדרט הטיפול של וטרינרים המתמחים בהתנהגות הוא שענישה לא תהיה בשימוש בשלב הראשוני או המוקדם של תהליך הטיפול בבעיות התנהגות. כתוצאה מכך, ארגון ה- AVSABקורא לכלל הווטרינרים לפעול בהתאם. בנוסף, ענישה תהיה בשימוש רק כאשר הבעלים של חיית המחמד מודע לתוצאות השליליות האפשריות של השימוש בענישה. ארגון ה- AVSAB ממליץ שבעלים שעובדים עם מאלף אשר משתמש בענישה כחלק מתהליך הטיפול יבחרו רק מאלפים אשר, מבלי לבקש מהם:1) מבהירים ומסבירים על התופעות השליליות המקושרות עם ענישה.2) מסוגלים לשפוט מתי תופעות אלה מתרחשות בטווח הקצר ו/או הארוך.3) יכולים להסביר איך הם ינסו לתקן כל תופעה שלילית אם וכאשר היא תתרחש בעקבות השימוש בענישה.
הגדרת מונחים
לצורך הצהרת העמדה וקביעת קווים מנחים לשימוש בענישה כמודיפיקציה התנהגותית בבעלי-חיים, הגדרנו ענישה כשימוש בכח, כפייה או אמצעים אברסיביים לשינוי התנהגות משום שזה מה שהציבור הרחב מבין לגבי המושג “עונש”. ההגדרה המדעית לענישה שונה במקצת. ההגדרות המדעיות חשובות משום שחברות שמוכרות מוצרים לבעלי חיים אשר מבוססים על ענישה לעיתים קוראים לזה חיזוק שלילי על מנת להתחמק מהקונוטציה השלילית שיש למילה “עונש”.
עונש הוא כל דבר שמפחית את הסיכוי שההתנהגות תחזור על עצמה.
חיזוק הוא כל דבר שמגדיל את הסיכוי שההתנהגות תחזור על עצמה.
גם עונש וגם חיזוק יכולים להיות חיוביים או שליליים. כלומר, יכול להיות בהם משהו שמוסף או משהו שמוסר.
חיזוק חיובי – על ידי הוספה של משהו שהכלב רוצה, אנחנו מגדילים את הסיכוי שההתנהגות תחזור על עצמה. לדוגמא, אם חתול מתקרב לביתך ואתה נותן לו אוכל, קרוב לוודאי שהוא יחזור אלייך שוב.
חיזוק שלילי – על ידי הסרה של משהו אברסיבי (לא נעים לכלב), אנחנו מגדילים את הסיכוי שההתנהגות תחזור על עצמה. לדוגמא, אחת השיטות הישנות ללימוד הבאת חפצים נקראית “הבאה בכפייה”. בשיטה זו, המאלף אומר “לך תביא” ואז צובט את האוזן של הכלב עד שהוא צווח. ברגע שהכלב פותח את פיו כדי לצווח, המאלף שם משקולת מעץ בפיו ומפסיק את הצביטה באוזן. על-ידי פעולה זו, הוא מגדיל את הסיכוי שהכלב יפתח את פיו ויתפוס את המשקולת כשהוא יגיד “לך תביא” בפעם הבאה. שהמטרה בתירגול זה הוא ללמד את הכלב לקחת את החפץ בפיו.
ענישה חיובית – על-ידי הוספה של משהו שהכלב לא אוהב או שאינו נעים לכלב, אנחנו מפחיתים את הסיכוי שההתנהגות תחזור על עצמה. לדוגמא, שיטה נפוצה ללמד כלב להפסיק לקפוץ היא להרים את הברך לחזה של הכלב כשהוא קופץ עלינו. על-ידי פעולה זו, ההסתברות שהכלב יחזור על הקפיצה פוחתת. המטרה של הטכניקה היא להפסיק התנהגות מלקרות, בעוד המטרה בחיזוק שלילי היא להגביר התנהגות. דוגמא נוספת לענישה חיובית היא שימוש במכשירים אולטרסוניים על-מנת להפסיק נביחות של כלב. כשהכלב נובח המכשיר פולט צליל אולטרסוני שהוא, תיאורטית, חזק מספיק בשביל להפריע לכלב, ובכך גורם לו להפסיק לנבוח.
ענישה שלילית – על ידי הסרה של משהו שהכלב רוצה, אנחנו מפחיתים את הסיכוי שההתנהגות תחזור על עצמה. לדוגמא, אם חתולה מייללת על-מנת לקבל תשומת לב, הסרה של תשומת הלב עד שהחתולה מפסיקה ליילל תפחית את הסיכוי שהחתולה תמשיך ליילל בשביל לקבל תשומת לב. או, אם כלב קופץ עלייך כדי להגיד שלום, עמידה שקטה במקום, תוך התעלמות הפגנתית ממנו, יפחיתו את התנהגות הקפיצה.
ענישה חיובית וחיזוק שלילי מערבים גירויים אברסיביים (לא נעימים). מתוך ארבעת הקטגוריות הנ”ל, ענישה חיובית וחיזוק שלילי נכנסים תחת ההגדרה של “ענישה” כפי שהציבור הרחב נוטה להגדיר אותה. אלה הן שתי הקטגוריות שמערבות שימוש באמצעים אברסיביים, כח, כפייה או תיקון פיזי על מנת לשנות התנהגות. מה ההבדל בין השתיים? הרבה חברות מתייחסות למוצרים שלהן כמוצרים מבוססי חיזוק שלילי כשהם בעצם מבוססים על ענישה היות ומטרתם להפסיק התנהגות על ידי הוספה של משהו שהכלב לא אוהב. לדוגמא, קולרים אולטרסוניים נגד נביחות הם מכשירי ענישה בגלל שהמטרה שלהם היא להפסיק נביחות. הקביעה האם טכניקה מסוימת היא עונש או חיזוק תלויה בשאלה האם המטרה העיקרית של הטכניקה היא להפסיק התנהגות (עונש) או להגביר התנהגות (חיזוק). במקרה של חיזוק שלילי, חשוב שהגירוי האברסיבי ייפסק ברגע שהכלב מתחיל להתנהג כמו שרצינו.
וטרינרים התנהגותיים ואנשי מקצוע בעלי תואר “דוקטור להתנהגות” מתרכזים בחיזוק חיובי בשילוב עם ענישה שלילית. מתוך ארבעת הקטגוריות הנ”ל, השתיים שווטרינרים התנהגותיים ובעלי תואר “דוקטור להתנהגות” משתמשים בהן לרוב הן חיזוק חיובי וענישה שלילית. כלומר, הם מסירים את הפרס על התנהגות הלא רצויה ואז נותנים את הפרס על התנהגות רצויה. לדוגמא, אם כלב מברך אדם על-ידי קפיצה עליו, הם מסירים את תשומת ליבם ממנו (ענישה שלילית) כשהכלב קופץ, וכשהכלב מתיישב או נעמד רגוע, הם מחזקים את הכלב (חיזוק חיובי).
השפעות שליליות של ענישה
ענישה יכולה להיות אפקטיבית במקרים ספציפיים, אך חובה להשתמש בה בזהירות בגלל הקשיים הקיימים ביישום יעיל שלה (לעומת שימוש בחיזוק חיובי) ובגלל ההשפעות השליליות הפוטנציאליות הטמונות בה. להלן יתוארו הקשיים וההשפעות השליליות שכדאי להיות מודעים אליהם כשמשתמשים בענישה (אמצעים אברסיביים).
1. קשה לתזמן עונש בצורה נכונה. על מנת שבעל החיים יבין מה הוא עושה לא בסדר, העונש חייב להיות מתוזמן כך שיתרחש: כשההתנהגות מתרחשת, שנייה אחת לאחר מכן, או לפחות לפני שההתנהגות הבאה מתרחשת.
2. ענישה יכולה לחזק התנהגות לא רצויה. על מנת שענישה תגרום לשינוי ארוך טווח, היא צריכה להתרחש בכל פעם שההתנהגות הלא רצויה מתרחשת. אם בעל החיים לא נענש בכל פעם, אזי בפעמים בהן הוא לא נענש, הוא למעשה מקבל חיזוק. בנוסף, החיזוקים האלה מתרחשים רק בחלק מהפעמים (חיזוק חלקי), ובכך עלולים למעשה לחזק את ההתנהגות הלא רצויה. חיזוק חלקי הוא לוז חיזוקים מאוד עוצמתי, בו משתמשים על-מנת לתחזק התנהגות שנלמדה בעזרת חיזוק חיובי. בעל החיים יודע שהוא יקבל את הפרס בסופו של דבר, אבל משום שהוא לא יודע באיזו פעם הפרס יופיע, הוא ממשיך לבצע את ההתנהגות בציפייה לפרס. כך בעל החיים נהיה כמו מהמר המשחק במכונת מזל.
3. העוצמה של העונש חייבת להיות גבוה מספיק. על-מנת שענישה תהיה יעילה, היא חייבת להיות חזקה מספיק בפעם הראשונה. אם העוצמה לא גבוהה מספיק, בעל החיים יכול עלול להתרגל אליה (הביטואציה), כך שאותה עוצמה כבר לא תעבוד בפעם הבאה, ואז הבעלים יהיה חייב להגביר את העוצמה על-מנת שהעונש יהיה אפקטיבי. כמו-כן, ענישה יכולה לגרום לנזק פיזי או לפחד כאשר היא מבוצעת בעוצמה מספקת המאפשרת למידה, ללא קשר לתזמון נכון או לקוי שלה.
4.ענישה יכולה לגרום לנזק פיזי כאשר מבוצעת בעוצמות גבוהות.
עונשים רבים יכולים לגרום לנזק פיזי לבעל החיים. קולרי חנק יכולים להזיק לקנה הנשימה, בעיקר אצל הסוגים הרבים של כלבים שלהם יש נטייה לקריסת קנה הנשימה. הם יכולים גם לעתים לגרום לתסמונת הורנר (Horner’s syndrome – נזק לעצב העין). ישנם כלבים, בעיקר גזעים עם אף פחוס או קצר, אשר פיתחו בצקת ריאות פתאומית ומסוכנת, יתכן ובגלל חסימה פתאומית של דרכי הנשימה אשר מובילה לשינויים מהירים בלחץ התוך-גרוני. כלבים עם נטייה לברקית (glaucoma) עלולים להיות יותר רגישים לתופעה היות והלחץ של הקולר סביב צווארם עלול להגביר לחץ תוך-עיני.
5. בלי קשר לעוצמה, ענישה יכולה לגרום לבעלי חיים מסויימים לפתח פחדנות יתר, והפחד הזה יכול להכליל למצבים אחרים. עונשים מסויימים אולי לא יגרמו לנזק פיזי ואולי לא יראו חמורים, אבל יכולים לגרום לבעל החיים להרגיש פחד, והפחד הזה עלול להיות מוכלל למצבים אחרים. לדוגמא, בעבודה עם קולרים אלקטרוניים עם צליל מקדים, הכלב יכול לפתח פחד מצלילים שגרתיים כמו שעון מעורר, גלאי עשן, טיימרים של מכשירי חשמל ועוד.
6. ענישה יכולה לעודד ואף לגרום להתנהגות אגרסיבית. הוכח כי ענישה מגבירה את הסיכוי להתנהגות אגרסיבית במינים רבים של בעלי חיים. בעלי חיים אשר אצלם הענישה לא דיכאה את ההתנהגות באופן מיידי, עלולים להגביר את מאמציהם להמנע מהענישה עד למצב שבו הם נהיים אגרסיביים. בעלי חיים אשר מלכתחילה מראים סימנים של אגרסיה עלולים להראות אגרסיה חמורה יותר ואף לגרום לנזק פיזי למותקפים.
7. ענישה יכולה לדכא התנהגויות, כולל התנהגויות המזהירות לפני נשיכה. בשימוש אפקטיבי, ענישה יכולה לדכא התנהגויות של בעלי חיים פחדניים או אגרסיביים, אבל לא בטוח שהיא תשנה את הרגש שעומד מאחורי ההתנהגות. כך, הענישה לא מתייחסת לגורם האמיתי שמוביל להתנהגות. לדוגמא, אם הכלב אגרסיבי מתוך פחד, אז השימוש בכח כדי להפסיק את התגובה הפחדנית רק יעשה את הכלב פחדן עוד יותר, ובאותו זמן ידכא או ימסך סימני פחד חיצוניים של הכלב. ברגע שהוא לא יוכל יותר לדכא את פחדו, בעל החיים עלול לפעול פתאום בתוקפנות מוגברת ועם פחות סימנים המזהירים מאגרסיה קרבה. במילים אחרות, הוא עלול לתקוף ללא אזהרה.
8. ענישה יכולה להוביל להקשר לא נכון. בלי קשר לעוצמת העונש, ענישה יכולה לגרום לבעל החיים לפתח הקשר שלילי כלפיי האדם המעניש או כלפיי הסביבה בה הוא נענש. לדוגמא, בשימוש בענישה ללימוד כלב לבוא כשקוראים לו, הכלב יכול ללמוד להגיע בריצה איטית או בהליכה (או תוך השתופפות עם התקרבותו) במקום לחזור אל בעליו בריצה מהירה כאילו הוא באמת נהנה לחזור אליו. או בשימוש בענישה ללימוד משמעת לתחרויות או באימוני אג’יליטי לתחרויות, כלבים עלולים לבצע את התרגילים ללא התלהבות. ההקשר השלילי הזה הוא ברור במיוחד כאשר הכלב נהיה אנרגטי מיד עם סיום התרגול, כשמותר לו לשחק. חיות מחמד הן לא היחידות שיכולות לפתח הקשר שלילי מתהליך זה. גם בעלי חיות המחמד יכולים לפתח הקשר שלילי. פעמים רבות כאשר הבעלים משתמשים בענישה, הם כועסים, כך שהביטוי הפיזי לכעסם מהווה חיזוק עבורם, ע”י הפחתה רגעית במידת הכעס שלהם. הם יכולים לפתח הרגל של לכעוס לעיתים קרובות על חיית המחמד שלהם כי היא מתנהגת לא יפה למרות העונשים שהיא מקבלת. זה עלול לפגוע בקשר בין הבעלים לחיית המחמד.
9. ענישה לא מלמדת התנהגות אלטרנטיבית רצויה. אחת הבעיות החשובות ביותר בנוגע לענישה היא שהיא לא מתייחסת לעובדה שההתנהגות הלא רצויה מתרחשת משום שהיא חוזקה- בין אם בכוונה או שלא בכוונה. הבעלים יכולים להעניש על ההתנהגות הלא רצויה בחלק מהזמן, בעוד שבלי כוונה ההתנהגות מחוזקת בפעמים אחרות. מנקודת מבטו של הכלב, הבעלים אינו עקבי, וכוחני במידה בלתי צפויה. תכונות אלה עלולות לפגוע בקשר בין הבעלים לחיית מחמד. גישה מתאימה יותר לפתרון בעיות היא להתמקד בחיזוק התנהגות חליפית מתאימה. בעלי חיית המחמד צריכים להבין מה מחזק את ההתנהגות הלא רצויה, להסיר את החיזוק הזה, ולחזק התנהגות רצויה יותר במקומה. גישה זאת מובילה להבנה טובה יותר של הסיבות להתנהגויות השונות שמציגים בעלי החיים, ולקשר טוב יותר עימם.
מקורות:
[1] Hutchinson RR. 1977. By-products of aversive control. In: Honig WK, Staddon JER, eds. Handbook of Operant Behavior. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall: 415-431.
[2] Azrin NH. 1960. Effects of punishment intensity during variable-interval reinforcement. J Exp Anal Behav 3: 123-142.
[3] Azrin NH, Holz WC, Hake DR. 1963. Fixed-ratio punishment. J Exp Anal Behav 6: 141-148.
[4] Pauli AM, Bentley E, Diehl AK, Miller PE. 2006. Effects of the application of neck pressure by a collar or harness on intraocular pressure in dogs. J Am Anim Hosp Assoc 42(3): 207-211.
[5] Drobatz KJ, Saunders HM, Pugh CR, Hendricks JC. 1995. Noncardiogenic pulmonary edema in dogs and cats: 26 cases (1987-1993). J Am Vet Med Assoc 206: 1732-1736.
[6] Azrin NH, Rubin HB, Hutchinson RR. 1968. Biting attack by rats in response to aversive shock. J Exp Anal Behav 11: 633-639.
© כל הזכויות שמורות ל-AVSAB’ זכויות התרגום שמורות לבית הספר לאילוף במרקר טריינינג. תודה רבה למאלפת שני רוזן על התרגום!
אין להעתיק, לפרסם, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ”ל בלא אישור בכתב ומראש מביה”ס לאילוף במרקר טריינינג, למעט על-ידי קישור לדף אינטרנט זה כמות שהוא ובשלמותו.
יכול לעניין אותך גם:
