כלב בוגר עושה צרכים בבית?
לפני שניכנס לסיבות הרפואיות שיכולות לגרום לכלב להשתנה בבית, אני רוצה לחדד בכלל מה זה אומר.
כשהכלב עושה פיפי בבית, בעקבות בעיה רפואית, זה יכול להיות בעצם אחד מתוך שלושה דברים:
- הכלב מייצר יותר שתן מהרגיל (בד”כ מלווה בשתייה מוגברת) ו/או יש לו איזשהו קושי במתן שתן ולכן עושה הרבה פעמים כמויות קטנות.
-
הכלב מסמן– מה זה סימון? הפרשה של כמויות קטנות של שתן, לרוב באיזורים שחדשים לכלב או באיזור שכלב אחר כבר סימן. סימון זאת דרך תקשורת טבעית של כלב. לרוב זכרים לא מסורסים יהיו אלו שיסמנו הרבה ובחלק גדול מהמקרים סירוס יפחית משמעותית את ההתנהגות הזאת. אם זאת, גם סטרס יכול לגרום לסימון בתדירות גבוהה.
-
הכלב לא שולט בצרכים שלו– מדובר בבעיה בשליטה בסוגרים והכלב משתין “לא בכוונה”. בעיה נפוצה בעיקר בכלבים מבוגרים.
אז עכשיו שעשינו קצת סדר אני רוצה הפעם להתרכז בבעיות רפואיות שיכולות לגרום להשתנה מרובה:
- דלקת בדרכי השתן-אחד הסיבות הנפוצות ביותר לבעיות השתנה אצל כלבים. נגרם בעיקר ע”י חיידקים שנמצאים במערכת העיכול או העור בקרבת איבר המין וגורמים לדלקת בעקבות היחלשות של מערכת ההגנה המקומית.סיבה נפוצה להיחלשות של מערכת ההגנה המקומית זה נוכחות של אבנים או קריסטלים (חלקיקים מיקרוסקופים של אבנים), ובהרבה מקרים דלקת בשתן וקריסטלים בשתן באים יד ביד. ולכן, תמיד חשוב באבחון לבדוק אם יש גם קריסטלים בשתן ולתת טיפול בהתאם כדי למנוע דלקות חוזרות.
התסמינים יכולים להיות- מתן מוגבר של כמויות קטנות של שתן, קושי במתן שתן (אפילו ברמה שהכלב מיילל בזמן שנותן שתן), דם בשתן, עשיית צרכים בבית, ליקוק אובססיבי של איבר המין. הטיפול בדלקת עצמה נעשה ע”י מתן אנטיביוטיקה. - מחלת כליות- הנפוצים ביותר הם כשל כליות כרוני וזיהום חיידקי של הכליות -פיאלונפריטיס (לרוב נגרם מהתפשטות של דלקת חיידקית של הדרכי שתן).
- סכרת- בעקבות עודף סוכר במערכת הדם יותר סוכר עובר גם במערכת השתן ובעקבותיו עוברים גם יותר נוזלים ולכן יש עלייה בכמות השתן.
- מחלת כבד– יכולה להשפיע על ייצור או על פירוק של הורמונים שונים בגוף שמשפיעים על כמות השתן המיוצר.
- מחלות הורמונליות כגון מחלת קושינג (עודף בייצור של קורטיזול), מחלת אדיסון (חוסר בייצור של קורטיזול), היפרתירואידיזם (ייצור מוגבר של ההורמונים של בלוטת התריס).
- היפרקלצמיה– עודף סידן- יכול להיווצר בגלל סוגי סרטן מסויימים, בעקבות מחלת אדיסון, בעקבות כשל כליות כרוני או מחלה של בלוטת יותרת התריס.
- פיומטרה- דלקת של הרחם- דלקת חיידקית שלרוב היא נגרמת בעקבות השינויים ההורמונלים שמתרחשים בזמן הייחום.
- תרופות מסוימות- לדוגמא סטרואידים או כדורים משתנים כמו פוסיד.
אז איך אנחנו מאבחנים את הבעיה?
אמצעי אבחון ראשוניים:
- היסטוריה רפואית- כמובן שלא אצליח לפרט בפוסט הזה את הכל אבל אני רוצה לשים דגש על שאלה שבעיני חשובה בשביל לנסות להבדיל בין בעיה רפואית להתנהגותית- מתי הבעיה התחילה? אם למשל הכלב לא היה עושה בכלל פיפי בבית ופתאום התחיל שוב לעשות אז אני אתחיל לחשוד יותר בבעיה רפואית. כמובן שגם שינויים בסביבה, למשל מעבר דירה, יכולים לגרום לבעיית השתנה שהמקור שלה יהיה התנהגותי.
- בדיקה פיזיקלית- בדיקה גופנית כללית.
- בדיקת שתן- בדיקה בסיסית תכלול סטיק שתן שיתן לנו בין היתר נתונים חשובים כמו הימצאות של תאי דלקת, דם וגלוקוז (סוכר) בשתן, בדיקה של המשקל הסגולי של השתן (האם השתן מרוכז או מדולל) ומשטח שתן (בדיקה מיקרוסקופית). השתן במקרה הזה לא חייב להיות סטרילי ויכול להיאסף ע”י הבעלים.
בדיקה מעמיקה יותר תכלול בדיקת תרבית ורגישות- בודקת איזה חיידקים נמצאים בשתן ולאיזה אנטיביוטיקה הם רגישים. במקרה הזה השתן חייב להיות סטרילי וחייב להילקח ישירות משלפוחית השתן, ולכן זאת בדיקה יותר פולשנית. - מדידה של כמות המים שהכלב שותה בבית- עלייה של כמות המים שהכלב שותה יכול לכוון אותנו למחלות מסוימות. העלייה בשתייה יכולה להיות הסיבה לעלייה בכמות השתן או להיפך (כלב שותה יותר ולכן משתין יותר או הכלב משתין יותר ולכן שותה יותר).
אמצעי אבחון מעמיקים יותר:
- בדיקות דם כלליות
- אולטרהסאונד
- בדיקות הורמונליות
אז כפי שאתם רואים יש הרבה סיבות רפואיות שכלב יעשה פיפי בבית! לא תמיד קל לעשות את ההבחנה בין סיבות רפואיות להתנהגותיות אבל חשוב לזכור שאם אצל הכלב/ה שלכם יש פתאום שינויים בהרגלי עשיית צרכים או שמההתחלה משהו מרגיש לא לא תקין (הכלב שותה המון או עושה המון פיפי) אז תמיד לגשת לוטרינר כדי לבדוק האם מדובר בבעיה רפואית!