נעילת לסתות בפיטבול

כלב פיטבול – נעילת לסתות?

המיתוס גורס ש”לכלבים מסוג פיטבול (וגזעים אחרים) יש מנגנון אשר גורם ללסת להינעל כאשר הכלב נושך, ולכן בלתי אפשרי לגרום לכלב לשחרר את הלסתות שלו מאובייקט הנשיכה”.

מקורו של המיתוס הזה כנראה במטרה לשמה נוצר הגזע מלכתחילה: תפיסת שוורים באפם (או צווארם/אוזניהם) כדי לשתק אותם ולאפשר לבני האדם לנהל אותם. בגזע הפיטבול פותחה לאורך זמן רב התכונה של “גיימנס”, שמשמעותה שהכלב יתמיד במילוי המשימה שלו גם כאשר הוא סובל מכאבים ואף פציעות חמורות, מבלי לוותר. תכונה זאת חשובה כאשר מדובר בכלב שאמור לרתק שור או חזיר בר אימתניים, מכיוון שאם הכלב פתאום יוותר וישחרר את הנשיכה, השור או החזיר לבטח יפצעו אותו או את בעליו, ואף יכולים להרוג אותם בקלות.

שימו לב: יש המון מיתוסים בעולם הכלבים, במיוחד לכל מה שנוגע לכוח ודומיננטיות, חשוב להפיץ את הידע ולהפריך את המיתוסים האלו. מוזמנות ומוזמנים להרחיב את הידע על כלבים דומיננטיים.

אגב, בקורס מרקר בייסיק אנחנו מזכירים עוד מיתוסים ותפיסות שגויות לגבי התנהגות כלבים, ואיך הפרכתם משפרת בצורה משמעותית את התקשורת ואת שיתוף הפעולה שלכם עם הכלב.

רוצים להבין את הכלב שלכם באמת? הצטרפו עכשיו ל”מרקר בייסיק” >>

העובדות היבשות:

אין אף גזע של כלב בעולם שיש לו “מנגנון נעילה” של הלסתות!  מדובר במיתוס נפוץ למדי, שנוטים לייחס אותו לכלבים חזקים כגון כלב פיטבול, רוטווילר, ובוקסר.  אך ניתוח אנטומי של מבנה הגולגולת, הלסתות והשיניים של הפיטבול הראה שהוא זהה לחלוטין מבחינה פונקציונאלית לזה של כל כלב אחר.  החוקרת א. להר בריסבין (I. Lehr Brisbin, Ph.D. ) מאוניברסיטת ג’ורג’יה אומרת כי “אין אף הוכחה לקיומו של “מנגנון נעילה” כלשהו שייחודי למבנה הלסת או השיניים של האמריקן פיטבול טרייר”. גם בראייה הגיונית, אין זה הגיוני שלסתות הפיטבול (או כל גזע אחר) ינעלו, שכן אם כך הדבר, איך יוכל הכלב לשחרר את לסתותיו כשירצה?  ואם מדובר ב”נעילה רצונית” של הכלב, הרי שהדבר דומה לאדם ש”נועל” את לסתותיו על חפץ מסויים, ע”י כיווץ רצוני של שרירי הלחיים שלו (השרירים מכווצים אך לא “נעולים”).

האם נשיכה של פיטבול מסוכנת יותר מנשיכה של כלב מגזע אחר?

אנשים רבים חושבים שהפיטבול הוא כלב מסוכן כי עוצמת הנשיכה שלו, והסיכון לנזק, גדולים יותר מאשר נשיכה של כלב אחר. יש אפילו אנשים הטוענים שעוצמת הנשיכה של כלב הפיטבול מגיעה ל-2500 PSI – שהיא עוצמת הנשיכה של תנין הנילוס המצרי!  מהי באמת עוצמת הנשיכה של כלב הפיטבול? האמת היא שאין אף מחקר מדעי מפורסם שמאפשר השוואה אמיתית בין עוצמות נשיכה של גזעי כלבים שונים, וזאת בשל קשיים טכניים משמעותיים בחישוב עוצמת הנשיכה בצורה מדוייקת (איך מחשבים על-פני אילו שיניים מתפרס הלחץ המופעל בנשיכה, למשל?).  ניתן להתייחס לממצאים של ד”ר בריידי בר (Dr. Brady Barr) אשר לצורך תכנית טלויזיה מיוחדת ששודרה ב-2008 בערוץ נשיונל ג’אוגרפיק, ניסה לבדוק את עוצמת הנשיכה של בעלי חיים שונים, וביניהם כלב מגזע פיטבול וכן רוטווילר ורועה גרמני.  במבחן הזה ד”ר בר השתמש במכשיר שמודד את עוצמת הלחיצה/מכה שמופעלת עליו. הנשיכה של הפיטבול היתה החלשה ביותר מבין שלושת הכלבים שנבדקו!  הנשיכה החזקה ביותר של הפיטבול במבחן היתה של 235 PSI, של הרוע”ג היתה 238 PSI, ושל הרוטווילר – 328 PSI (זיכרו שמדובר במדידה בעייתית, שמתייחסת ככל הנראה לעוצמת ה”מכה” שהמכשיר קיבל ולא ללחץ האמיתי של הלסת על כל אינץ’ מרובע). לצורך השוואה, העוצמה שנמדדה בנשיכה של בן אדם היתה 120 PSI, של כלב בר 310 PSI, של אריה ושל כריש 600 PSI, של היינה ושל צב נשכן 1000 PSI, ושל תנין – 2500 PSI.

הנה הסרטון שמדגים את המבחנים שבוצעו עם הכלבים:

הכלב שנושך הכי חזק בעולם – מסטיף?

במאמר שפורסם ב – Journal of Anatomy ב-2009 הראתה ג’ניפר לין אליס (Jennifer Lynn Ellis) מאוניברסיטת גואלף בקנדה שעוצמת הנשיכה של הכלב תלויה, למעשה, בגודלו ובצורת הגולגולת שלו. ככל שהכלב ולסתו גדולים יותר, כך עוצמת הנשיכה שלו גדולה יותר. זה לא מפתיע, אם כן, שעוצמת הנשיכה הגדולה ביותר של כלב שנמדדה עד כה היתה של כלב מסוג מסטיף, שנשיכתו נמדדה ב-552 PSI.

העתיד של גזע הפיטבול

אין צורך להתייחס אל הפיטבול כאל מכונת מלחמה או מפלצת. כדאי להכיר בו בתור גזע מיוחד, אוהב מאוד, שמצטיין כמעט בכל משימה שנותנים לו, ואשר ייתן את כל כולו כדי לבצע כל מה שיתבקש ולהגן על בעליו.  בעזרת חינוך נכון מגיל צעיר, הרגלה נכונה לסביבה האנושית ואילוף מרקר טריינינג שמוציא את הטוב מכל כלב, נקבל פיטבול מחונך, ממושמע, שנותן אמון באנשים ושאנשים, כולל ילדים, יכולים להנות מחברתו, מיכולותיו ומחוש ההומור שלו.