הבנת השפה הכלבית ובניית תקשורת עם הכלב

בניית תקשורת של בני אדם עם כלבים

בעבודה זו אסקור דרכי התנהגות נכונות וטעויות נפוצות בהתנהגותם של בני אדם אל הכלב שמולם.
בעיני, סטודנטית לאילוף ביהייביוריסטי, שבמבוסס על הבנת העולם של הכלב תוך כדי התחשבות במצב הכלב, זהו נושא חשוב ביותר, והוא אינו נחות מלמידה של התנהגות הכלב מולנו, בני האדם.
מחקרים רבים שקראתי, ואת חלקם אצטט בהמשך, הובילו אותי למסקנה חד משמעית – הכלב שמולנו קורא את שפת הגוף שלנו. מעבר לכך, הכלב שמולנו קורא אותנו גם באופנים שאנחנו כלל לא שמים לב אליהם, כמו תזוזת אישונים, קצב נשימה, הרפיית לחץ בפנים ובידיים ועוד.

אנחנו יכולים להניח שלכלבים שהצליחו להבין כוונות ורצונות של בעליהם היה סיכוי גבוה יותר לשגשג בסביבה הנשלטת ע”י בני אדם, ולהמשיך את העמדת הצאצאים שלהם.
זה המקום לשאול כיצד היכולת המופלאה הזאת התפתחה? כיצד הכלב המבוית למד לקרוא את בן האדם שמולו? האם מלכתחילה היו כלבים ספציפיים שנבחרו להיות מבויתים כי היתה להם יכולת טובה יותר להבין אנשים? או שהיכולת המופלאה הזאת הינה תוצר לוואי של תהליך הביות של הכלב? ברור שאנשים נטו להעדיף וליצור קשרים חזקים יותר עם כלבים שיכולים להבין את שפת הגוף שלהם. עם זאת, התאוריה החלופית גם יכולה לעבוד. ביות בדרך-כלל כולל בחירת החיה שנשלטת יותר בקלות.
נכון להיום, לא נמצאה תשובה מדעית חד משמעית לשאלה האם בני האדם בחרו במתכוון בכלבים שיוכלו להבין טוב יותר את האותות החברתיים שלהם, או האם יכולת זו היא תכונה ש”תפסה טרמפ” במסע האבולוציוני לביות.

תגובת הכלב למצבי קשב אנושיים

כלבי בית הוכיחו מסוגלות לתגובה לשפת הגוף האנושית, פקודות מילוליות, ומצבי קשב ברמה שמשתווה לקרובי המשפחה הקרובים ביותר שלנו, השימפנזים (Udell, Dorey & Wynne 2011a). שני מחקרים בחנו כלבי בית באספקט של “רגישות למצב קשב אנושי במשימת התחננות”. במחקר אחד (Gácsi et al. 2004) נמצא כי יש סיכוי גבוה יותר שכלבים יתחננו לאוכל מאישה שקשובה אליהם מאשר מאישה שאינה קשובה. עוד נמצא כי הביצועים של הכלבים היו מדויקים יותר כאשר האישה הקשובה הפנתה את גבה אליהם מאשר כשהיא לבשה כיסוי עיניים. גם במחקר השני (3Cooper et al. 200) נמצא כי יש סיכוי גבוה יותר שכלב יתעלם מאדם שפניו מוסתרות מאחורי ספר, מאשר שפניו מוסתרות ע”י דלי (על ראשו).
העובדה שביצועי הכלב עשויים להשתנות בהתאם לגירוי הויזואלי הקשור בחוסר תשומת לב אנושית מעלה שאלות מעניינות על התנהגות כלבי הבית מול בני אדם ולהיפך. אפשר לומר, שהיכולת של כלבים לעקוב אחר פעולות אנושיות, נובעת מנכונות שלהם לקבל בני אדם כיצורים חברתיים שחיים בקרבם, והרצון של הכלבים לקבל מבני האדם חיזוקים
. (Udell et al., 2010b, p. 328)

כלבים רגישים למצבי קשב אנושיים במספר הקשרים שונים, תוך הצגת רגישות יתר לכמה רמזים על מצב הקשב האנושי מאשר לאחרים (Gácsi et al., 2004; Virányi, Topál, Gácsi, Miklósi, & Csányi 2004).

במחקר (Cooper et al.  2003) נמצאו תוצאות משמעותיות בכל הנוגע למצב שבו האדם פונה אל הכלב, לעומת מצב שבו האדם מפנה גב אל הכלב. התוצאות מצביעות על כך שלכלב יש יכולת להבחין בין שני המצבים הגופניים הללו בהקשר של מצב הקשב של אותו אדם. כאשר בעלי הכלבים קראו ספר, או צפו בטלויזיה, ועל כן גופם נטה לכיוון הכלב, אולם ראשם נטה לכיוון אחר, הפיתוי לא לסור למרות הבעלים היה גדול יותר עבור הכלבים מאשר כשהבעלים הביטו ישירות בכלב.

קשר עין

בתרבות שלנו קשר עין ישיר זוכה להערכה. מי שלא מסתכל לך בעיניים נתפס כערמומי, שקרן או חלש. הנטייה של בני האדם ליצור קשר עין ישיר עם הכלבים שמולם נראית להם כדרך הנכונה והמכובדת לפנות אליהם. בעולמו של כלב, לעומת זאת, קשר עין ישיר הוא קריאת תיגר או איום, ואילו הפניית מבט היא סימן של הרגעה או כבוד. אנשי מקצוע יודעים לגשת לכלבים עם מבט עיניים רך, או בלי ליצור קשר עין כלל. במקביל, רצוי ללמד את הכלב שקשר עין ישיר עם אדם הינה התנהגות מתוגמלת מאוד.

ידיים

מה הדבר הראשון שאדם צפוי לעשות כשהוא פוגש אדם זר? להושיט יד וללחוץ את ידו בצורה אסרטיבית. מה הדבר הראשון שבני אדם רבים נוטים לעשות כשהם פוגשים כלב? להושיט יד ולטפוח לו על החלק העליון של הראש. האמת היא, שכלבים ממש שונאים שמלטפים להם את החלק העליון של הראש! חלקם מצליחים לסבול את זה בשקט, וממש מעטים נהנים מזה. האמת הזו נכונה גם לגבי חיבוק כלבים.
כאשר אדם ניגש לכלב, עליו לאפשר לכלב להציע את הקשר הראשון איתו. רצוי להציע יד פתוחה, כף היד כלפי מעלה, מתחת לסנטרו של הכלב, ולתת לו להגיע קדימה כדי לרחרח. אם הוא יבקש להיות בקרבה גדולה יותר, ניתן לנסות לגרד בעדינות מתחת לסנטרו או מאחורי אוזנו – רוב הכלבים אוהבים את זה. אם הכלב מתרחק או מסיט את ראשו, יש לכבד את הרצון שלו ולהפסיק לגעת בו.

הטיית הגוף

הטיית הגוף היא דבר חשוב כאשר ניגשים לכלב. על מנת לא להוות איום על הכלב, יש לכרוע ולפנות הצידה, תוך הימנעות מקשר עין ותוך שמירה על ידיים קרובות לגוף, או להציע יד פתוחה נמוכה על הקרקע. ככל שהכלב נראה חששן, כך עדיף לאדם להפוך עצמו לקטן ולא מאיים.

תנועות קטנות, שינוי גדול

כלבים מצליחים להבחין בצורה מבריקה בשינויים בגופנו ולהפיק מכל תנועה זעירה משמעות.
תנועות קטנות שאדם עושה יכולות להוביל לשינויים עצומים בהתנהגותו של הכלב.
לדוגמא – אדם שעמידתו וכתפיו ישרות ומבקש מכלב לשבת, אופן העמידה שלו יכול לשנות באם הכלב אכן ישב או לא. הסטת משקל הגוף קדימה או אחורה, היא כמו שלט ניאון לכלב. שינויים באופן שבו נשען הגוף שלך הם כל כך חשובים ששיפוע של חצי סנטימטר אחורה או קדימה יכול לפתות כלב משוטט מבוהל להתקרב לכיוונך, או להרחיק אותו. אם לוקחים נשימה עמוקה או עוצרים את הנשימה יכול למנוע קרב בין כלבים, או לגרום לאחד.

בזמן שאנחנו חושבים על המילים שאנחנו מוציאים מהפה, הכלבים שלנו צופים בנו ומזהים אותות חזותיים ברורים ועדינים בהם הם משתמשים כדי לתקשר זה עם זה. כלבים מודעים לתנועות העדינות שלנו יותר מאיתנו. לכן, חשוב מאוד לשים לב לאופן בו אנו נעים מול הכלבים שלנו, וכיצד הם נעים מולנו, משום שגם אם אנו מתכוונים וגם אם לאו, אנחנו תמיד מתקשרים עם הגוף שלנו.

 צלליות

כלבים אינם יכולים להבין מדוע הצללית שלנו משתנה באופן מהיר ורנדומלי. אנחנו יודעים שכלבים שמים דגש רב על צורות ואותות ויזואליים, והצלליות שלנו הן חלק מהם. כלבים משתמשים בצללית על מנת להבחין מי מתקרב אליהם, ולכן, צלליות חדשות לכלב, כמו אדם שחובש כובע או אדם שמחזיק תיק, יכולות  להפחיד ולהרתיע כלב שלא מכיר צללית כזו. יש צורך להרגיל כלבים לצלליות שונות, על מנת שיהפכו אדישים אליהן.

איך לקרוא לכלב

הדרך הטובה ביותר לקרוא לכלב לבוא אליך היא להתרחק ממנו ולנוע בכיוון ההפוך. נשמע מוזר? אין ספק שזה מאוד לא טבעי לבני אדם לקרוא למישהו ובאותה הזדמנות להסתובב וללכת לכיוון השני, זה ממש נוגד את הקודים החברתיים שלנו.
כלב ירצה ללכת בדרך שבה האדם הולך, הוא יבחין בדרך על ידי כך שיראה לאן הפנים והרגליים של האדם פונים. אנחנו, כפרימאטים, רוצים לעמוד מול הכלב שלנו ולדבר איתו על כך שיבוא לכיווננו, אולם הגוף שלך משדר לכלב “הישאר שם”. הדרך הטובה ביותר לקרוא לכלב היא להתרחק מהכלב, להתכופף ולעודד אותו לבוא עם מחיאות כפיים וקריאות לבוא. כשהוא מגיע, חשוב לתגמל אותו בעזרת חטיף או משחק על כך שבא.

שמירה על מרחב ויצירת לחץ

קל יותר לעבוד עם כלבים ברגע שנעשים מודעים למרחב סביבנו ולמרחב סביב הכלב מולנו, ומי עומד להיכנס לאותו מרחב. המרחב משתנה על ידי תזוזה, גם אם קטנה וכוללת רק העברת משקל קדימה ואחורה, או במילים אחרות – כמות הלחץ שאתה מפעיל על הכלב.
עד כמה קרוב אתה צריך להגיע אל בעל חיים על מנת להשפיע על ההתנהגות שלו?
מאלפי כלבים טובים מודעים מאוד ללחץ הזה, בעוד שמאלפים פחות טובים מנצלים אותו לרעה, ועל-ידי-כך יוצרים בעיות שהיו יכולות להימנע. המצב דומה אצל הכלבים- הכיוון שבו גוף הכלב נוטה, אם קדימה או אחורה, הוא מידע קריטי עבורנו לגבי מצבו.
אדם שלומד להעביר את משקל גופו אחורה במקצת כאשר הוא מברך כלב חדש, יכול בדרך כלל להבטיח שהכלב לא תופס את היציבה שלו כמאיימת.
במפגש בין כלבים, בעלי כלבים בד”כ נוטים להישען קדימה לעבר הכלבים ולהוסיף עוד מתח לסיטואציה. הם יכולים להימנע מהרבה תגרות כלבים על-ידי-כך שירפו את השרירים בפרצופם, יביטו בעיניים רכות ומחייכות, ינשמו לאט, ויפנו את גופם לכיוון שונה מהכלבים.

שינוי כיוון הראש והמבט

Turid Rugas, מאלפת כלבים נורבגית, אומרת כי הסטת הראש הינה “סימן הרגעה”, כלומר לתנועה הזאת יש השפעה מרגיעה על הכלב שרואה את זה. בני אדם יכולים לעשות את זה באופן מודע – על ידי סיבוב הראש לצד כאשר אדם מברך כלב חדש, או כשמורגש שהמתח גובר, אדם יכול לאותת לכלב שהוא רגוע, דבר שיכול לגרום גם לכלב להרגע.

סליחה, דיברת אלי?

הדרך הטובה ביותר “לדבר” עם הכלב שמולך היא לתת לו אותות. עדיף לבחור אותות פשוטים (מבחינת הצליל שלהם) ולהשתמש בהם בצורה עקבית. רצוי לא לחזור על אות כמה פעמים ברצף גם אם הכלב אינו מבצע את הפעולה, משום שאז יחל תהליך שנקרא ‘הביטואציה’ בו הכלב לומד שהצליל הזה (האות הזה) אינו חשוב, ואין סיבה להתייחס אליו. האות יהפוך ל”צליל רקע”, כמו הרוח והמכוניות שעוברות ברחוב.
לדוגמא, אנשים לפעמים קוראים לכלב “בוא” “בוא!” “בואאאא!” מכיוון שהוא לא ביצע את הפעולה לאחר האות הראשון, ואז פשוט מוותרים וממשיכים לעשות דבר אחר. הכלב לומד שכנראה אין לאות הזה שום חשיבות. הכלב יכול גם לטעות ולחשוב שהאות הוא שונה משהאדם התכוון, נניח “בוא בואאא בואאאאא” במקום פשוט “בוא”. יש לשים לב למילים שאותן אנחנו אומרים ליד הכלבים שלנו. צריך להיות מאוד ספציפיים ולחשוב כיצד אנחנו אומרים אותן מול הכלב. דוגמא נפוצה לטעות כזו הוא האות “שקט”. אנשים נוטים לבקש שקט, ואז לצעוק שקט, ולבסוף לצרוח שקט כשהם לא מקבלים את מה שביקשו. האדם מניח שוולויום גבוה יכול איכשהו לייצר שקט.
מאלפים מקצועיים מסוגלים להפריד בין המצבים הרגשיים שלהם לבין הצלילים שהם עושים, והם מצליחים לעשות הבחנה בין סוגים מסוימים של צלילים בהתאם להתנהגות שהם רוצים שהכלב יבצע.
יש להשתמש באותות קצרים, חוזרים ונשנים, כמו מחיאות כפיים או מילים קצרות להגברת הפעילות של הכלב, למשל כשאדם רוצה שהכלב יבוא אליו, או יאיץ. יש להשתמש באות אחד ארוך ומתמשך כדי להרגיע או להאט את הכלב. כאשר רוצים להפסיק מיידית פעילות של כלב שנע במהירות, אות שיכול להציל חיים, יש להשתמש בפרץ של מילה אחת קצרה.

לסיכום, לעתים, שפת הגוף של בני האדם היא לא במתכוון מאיימת, לא יציבה או סותרת את הרמזים שאותו אדם מנסה להעביר לכלב. התוצאה יכולה להיות כלב מאוד מבולבל, לא בטוח, מבוהל, או אגרסיבי. נתק בין מה שהאדם רוצה “לומר” ומה ששפת הגוף שלו מבטאת הלכה למעשה יכול להיות די מאיים לחלק מהכלבים.
בניגוד לכך, לבני אדם שמעבירים מסרים אחידים ומתאימים יש פחות סיכוי להינשך ע”י כלב משום שהם מודעים להשפעה שיש להם על הכלבים שמולם.
רצוי ללמוד להבין כלבים ואת דרך החשיבה שלהם על מנת ליצור מערכת יחסים נעימה בין האדם לבין הכלב, כזאת שמובנת לשני הצדדים ומביאה לחיזוק הקשר בין שני המינים.

מקורות:

Can your dog read your mind? Understanding the causes
of canine perspective taking
Monique A. R. Udell & Nicole R. Dorey & Clive D. L. Wynne Learn Behave DOI 10.3758/s13420-011-0034-6

How Dogs Read Human Body Language
Is your dog reading you like a book?
Stanley Coren

The Other End Of The Leash
why we do what we do around dogs
Patricia B. McConnel, Ph.D

Obey or Not Obey? Dogs (Canis familiaris) Behave Differently in
Response to Attentional States of Their Owners
Christine Schwab and Ludwig Huber
University of Vienna
Journal of Comparative Psychology
2006, Vol. 120, No. 3, 169–175

What Your Body Language May Mean to Your Dog
Your body language may send a different message to your dog than the one you intended for him to receive.
Pat Miller, CBCC-KA, CPDT-KA