השימוש הנכון בחטיפים למטרות אילוף

מדוע כדאי לי להשתמש בחטיפים במהלך האילוף? אם אני מבקש משהו מהכלב, הוא לא אמור פשוט לבצע?

כלבים הם יצורים אנטיליגנטים- הם חושבים והם מרגישים. נכון שהם לא אנשים קטנים עטופים בפרווה, אבל בדיוק כמונו הם יחזרו על הדברים שגורמים להם הנאה ומתגמלים אותם וימנעו מכל מה שלא נעים להם.

לצפות מהכלב ‘לעשות משהו רק כי אמרתי לו’ שווה ערך לכך שהבוס יבקש ממני לבצע משימה ללא תשלום. אין ספק שזה פוגע במוטיבציה.

ניתן לכפות על הכלב לבצע את מבוקשנו אך יהיו לכך השלכות לגבי מערכת היחסים שלנו עם הכלב. יווצרו אצל הכלב רגשות מעורבים לגבינו, בדיוק כמו שהיינו מרגישים כלפי מי שהיה מכריח אותנו לעשות משהו.

מצד שני, אם תיצור משחק עם הכלב שבו הכלב מבין “אם אעשה מה שתבקש, אקבל חטיף” – זו מערכת יחסים שמסתמכת על כך ששני הצדדים מרוויחים. לכלב יש מוטיבציה גבוהה ללמוד ולהקשיב, בנוסף תהליך האילוף הופך למהנה  גם לנו וגם לכלב.

אנו אוהבים את הכלב שלנו ויש בידינו “כלי” לאילוף שמרגש אותו ומשמח אותו, אין כל סיבה מוצדקת לא להשתמש בחטיפים במהלך אילוף.

מדוע הכלב מקשיב לי אך ורק כאשר יש לי אוכל ביד?

כלבים הם יצורים אינטיליגנטים. הם לומדים יחסית בקלות את מה שנרצה ללמד אותם, אבל הם גם יודעים לקרא בין השורות ולומדים גם דברים שאין מכוונתנו ללמד אותם! כך שאם נתחיל ללמד את הכלב כשנקניקיה מוצמדת לו לאף הוא יצפה לראות / להריח אותה כל פעם. זוהי טענה מוכרת כחיסרון של עבודה עם חטיפים. ניתן להתגבר על חיסרון זה מאוד בקלות. כל מה שנדרש הוא לעקוב אחרי השלבים הבאים:

  1. נבקש התנהגות שאותה נרצה, נניח “שב”.
  2. נסמן את ההתנהגות שאותה נרצה לחזק, בעזרת המילה “כן!” או בעזרת קליקר, ברגע שהכלב מתיישב. (בהתאם לדוגמה) ע”י כך נחדד לכלב שזה אכן מה שרצינו ממנו והכלב ידע שמגיע לו חטיף בעקבות הישיבה.
  3. רק לאחר מכן, נושיט את היד לחטיף וניתן לו.

אם החטיף מופיע רק לאחר שהכלב מבצע התנהגות, הכלב ילמד שגם אם הוא לא רואה את החטיף הוא עדיין יקבל אותו.

כיצד אני יכול להגיע למצב שבו אני לא צריך לשחד את הכלב כל פעם שארצה ממנו משהו?

קודם כל, ישנו הבדל מאוד משמעותי בין תגמול לשוחד.

השוחד מופיע ראשון, לפני שההתנהגות מתבצעת. תגמול מגיע אחרי ביצוע ההתנהגות. זוהי הבחנה חשובה מפני ששוחד כלל לא יעיל בתהליך אילוף, לעומת זאת תגמול יעיל מאוד. במידה ואנו משחדים את הכלב, הכלב יענה למבוקשנו כמעט רק כשמוצג לו חטיף. במידה ואנחנו מתגמלים את הכלב על ההתנהגות הרצויה, הכלב יענה למבוקשנו בשמחה ובציפייה שיקבל על כך תגמול. (על סמך נסיון קודם שלו).

בתום שלב הלמידה (של ההתנהגות החדשה אותה לימדנו, נניח “שב”) כאשר הכלב מבין בדיוק מה רוצים ממנו ושמח להענות לבקשה בכל פעם בכל מקום, אפשר בהדרגתיות להפחית את השימוש בחטיפים.

לדוגמה: כנשלמד “שב”- נתחיל בלתגמל אותו בכל פעם שהוא יושב מרצונו. אחרי מס’ פעמים של חזרה על כך כשנבחין שהוא יושב לעיתים יותר קרובות בתקווה לזכות בחטיף, נבקש מהכלב לשבת והוא יתיישב כמעט על אוטומט.

כאשר הוא מתיישב מיד ובכל פעם שנבקש ממנו אפשר מדי פעם לתגמל בחטיף ומדי פעם לא. לאחר מכן ניתן להחליף את החטיף בחיזוק כמו “כלב טוב” או כל חיזוק אחר שנתפס כך בעייני הכלב. אם הכלב רוצה שתפתח לו את הדלת לחצר המגודרת, הוא יכול “להרוויח” את זה כי הוא ישב ליד הדלת. דוגמה אחרת היא שנבקש מהכלב לשבת לפני שנותנים לו את הארוחה שלו.

בשורה תחתונה חטיפים הם כלי מאוד יעיל בתהליך האילוף וכמו כל “כלי”  אחר שעומד לרשותנו בתהליכי אילוף, הוא לא יהיה מוצרך לנצח אך חשוב לזכור שהתהליך צריך להעשות בהדרגתיות המתאימה לכלב. תרגל עם הכלב הרבה, במקומות שונים ובהקשרים שונים לפני שאתה מניח שהכלב למד את ההתנהגות בצורה יסודית.

אם אני מתרגל עם הכלב שלי הרבה אין סכנה שיעלה במשקל?

באופן יחסי, את כמות החטיפים שהכלב מקבל במהלך תרגולים במשך היום יש להפחית מהמנה היומית שלו. אם יאכל חטיפים כל היום וגם ארוחה מלאה הסיכויים אכן מאוד גבוהים שישמין.

חטיפים מאוד יעילים לתהליך האילוף ובעיקר אלו שנתפסים בעייני הכלב כ”יקרי ערך” (גבינה צהובה, נקניקיות, חמאת בוטנים וכו..) חשובים בלימוד התנהגויות חדשות ועוד יותר כשנרצה לעבוד עם הכלב מול הסחות או במצבים שקשים לו יותר.

במצבים פחות מאתגרים או בעבודה על התנהגויות שנלמדו כבר יחסית לעומק, ניתן לתרגל עם האוכל היבש של הכלב. פשוט במקום לתת לו את כל המנה בצלחת, להקציב את המנה היומית (או חלקה) לתרגולים.

חשוב להבין שהכלב אינו עובד בשביל הטעם אלא בשביל הריח. גם אם נשתמש בפיסות זעירות של חטיפים הם ישמחו לעבוד תמורתן בדיוק כמו שישמחו לעבוד בתמורה לפיסות ענקיות.

במידה והכלב שלי לא רוצה לעבוד בתמורה לאוכל, כיצד מאלף יכול לעזור לי?

אילוף שנעשה ללא כפייה לא מתבסס על אוכל ולא תלוי בו. הגישה מתבססת על כל דבר שהכלב חפץ בו באותו רגע נתון ויהיה מוכן “לעבוד” בכדי לזכות בו. הסיבה שבדרך כלל נשתמש באוכל היא א) הרוב המכריע של הכלבים מונעיםהיטב ע”י אוכל. ב) השימוש בחטיפים הוא נח מבחינה פרקטית. כמובן שהרבה כלבים יעבדו בשמחה גם בתמורה למשחק כדור או משיכות בחבל.

באיזה שלב מפסיקים לגמרי את השימוש בחטיפים?

אחרי שווידאת שהכלב מסוגל לבצע את מה שלמד בכל מקום ובכל מצב, אפשר להפסיק את השימוש באוכל בהדרגתיות, אם תרצה בכך. אם נקביל את השאלה לאילוף בעזרת ענישה-  “מתי אוכל להפסיק לתקן את הכלב שלי?” התשובה תהיה זהה. כל גישת אילוף מתבססת על מוטיבציית הלומד. אנו יכולים לבחור אם לבנות לכלב מוטיבציה בעזרת משהו שהוא חפץ בו וישמח “לעבוד” בכדי להשיגו, או לבנות מוטיבציה על סמך משהו לא נעים לכלב שממנו ינסה להימנע (ענישה).

הכלב שלי מבצע “שב” ו”ארצה” בשמחה כשאנחנו בבית אבל כשאני מנסה לתרגל איתו בפארק, אני צריך לשחד אותו שוב כדי שיהיה קשוב. מדוע זה קורה?

למידה דורשת הדרגתיות, זמן וסובלנות. הרי לא נקפיץ נער שסיים כיתה ט’ ישירות לכיתה יב’. אם ניקח מס’ שיעורי סקי, זה לא אומר שאנחנו יכולים לצאת לגלוש באלפים.

סביבת הבית היא כמו מעון לתינוקות בתהליך הלמידה של הכלב. הסביבה האידיאלית ללמידה- נטולת הסחות. החצר של הבית תשתווה לגן חובה, עם טיפונת יותר הסחות (פרפרים, ריחות, רעשים). החצר הקדמית תקביל לחטיבת הביניים מפני שעכשיו הכלב גם רואה אנשים עוברים ושבים, כלבים וחיות אחרות, מכוניות ועוד הסחות. זאת אומרת שהפארק משתווה בערך לתקופת הבגרויות בסיום הלימודים. סביבה קשה בהרבה ללמידה מפני שכל כך הרבה דברים מתרחשים מסביב המתחרים על תשומת ליבו של הלומד.

אחד ההבדלים המהותיים ביותר ביננו, אנשים וכלבים, ביכולות הלמידה שלנו, הוא שכלבים לא יודעים להכליל מצבים. אם נלמד להחליף גלגל לאוטו בחניה של הבית סביר שנדע אח”כ להחליף גלגל בכל מקום שנהיה. באופן היפותטי, אם כלב היה יכול להחליף גלגל והיה לומד זאת בחניה של הבית, הוא היה צריך ללמוד את זה מהתחלה בכל מקום אחר כי אינו מסוגל לעשות הכללה כזו. לכן חשוב ללמד את הכלב התנהגויות שהוא כבר יודע בסביבה ומצבים משתנים. כל התנהגות בפני עצמה.

אם נלמד את הכלב לשבת-  נצטרך ללמד אותו תחילה בבית, לאחר מכן בחצר הבית, ברחוב, בגינת הכלבים, בפארק, בזמן שעובר אוטובוס או מטוס בשמיים וכו’..

כל שינוי בסביבה יהווה רמת קושי גבוהה יותר מבחינת למידה עבור הכלב.

מאת: גילי צברי, מאלפת כלבים וסגל בבית הספר מרקר טריינינג.

יכול לעניין אותך גם:

למה כלבים אוכלים קקי ?

חתול וכלב – לחיות ביחד בשלום

איך לאלף כלב “עזוב” – סירוב מזון

אילוף כלבים וענישה

רוצים להבין טוב יותר את הכלב שלכם?

הצטרפו עכשיו למרקר בייסיק - קורס מקוון שמיועד למי שרוצה לקחת את הקשר שלו עם כלבים כמה צעדים קדימה, להעמיק ולהעשיר את הידע לגבי התנהגות כלבים ותהליכי למידה.
הקורס מכיל 21 שיעורים מוקלטים + שיעור בונוס שיעניקו לכם כלים עיוניים ופרקטיים מעניינים ושימושיים ותוכלו ללמוד בקצב שלכם, בכל מקום ובכל זמן!
שתפו:

אולי יעניין אותך גם:

מרקר טריינינג בעולם

דרך המרקר טריינינג הולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם בקרב מאלפים וארגונים רבים.  ריכזנו בשבילכם כמה דוגמאות מובילות: קארן פריור (Karen Pryor): רב-המכר

חשיפה – כל מה שרצית לדעת

רובנו שמענו בעבר את המושג “חשיפה”, אבל מה הוא אומר? המושג חשיפה מתייחס לתהליך הסוציאליזציה של גור. מדובר בלמידה ורכישה

רוצה לדעת עוד?

אחרי שהכרת את אנשי הצוות המעולים שלנו. תרצה להצטרף לעולם שלנו?

זה פשוט!

קורס אילוף כלבים בדרך המרקר

חולמים להפוך את האהבה לכלבים למקצוע מאתגר ומתגמל? בואו לשמוע על קורס האילוף שלנו, שיכין אתכם לעבודה עצמאית כמאלפי כלבים בגישה הומנית. ההרשמה בעיצומה!
ההרשמה בעיצומה!