שאלה זאת עוסקת באחת ההתנהגויות המגעילות של חברינו הכלבים, והיא מטרידה בעלי כלבים רבים (ואולי גם עוברי אורח תמימים). אכילת צואה, או קופרופגיה בלועזית (copro – צואה, phagia – אכילה), הנה תופעה נורמלית המתרחשת במינים רבים של בעלי חיים, החל מזבובים וכלה בפילים.
ניתן לחלק את התופעה למספר קטגוריות: אכילת צואה עצמית (מחזור 😛 ), אכילת צואה של פרטים אחרים מאותו המין ואכילת צואה של מינים אחרים. בכלבים, לצערינו, נפוצות כל שלושת הקטגוריות, ובעיקר נפוצה אכילת קקי של חתולים ושל כלבים.
רבים ניסו לענות על השאלה: למה הם עושים את זה? התשובות הן רבות ומגוונות, חלקן הגיוניות וחלקן אולי לא, אך לצערינו אין עדיין תשובה מדעית חד-משמעית.
למה כלבים אוכלים קקי ?
סיבות בריאותיות/חוסרים תזונתיים: בימינו, עם מודעות יחסית גבוהה של בעלי הכלבים לצורך בתזונה איכותית לכלבים ושפע של מזון מתאים בחנויות, זה די נדיר שלכלב יהיו באמת חוסרים תזונתיים, אך זאת אופציה שחשוב לבדוק. לפעמים זה יקרה בגלל תזונה לא איכותית (מזון כלבים מהסופרמרקט, למשל, או המזון הכי זול שיש בחנות לבעלי החיים) ולפעמים בגלל בעיות בריאות הגורמות לספיגה לא טובה של מרכיבי המזון הנחוצים לכלב, אשר גורמות לו לתיאבון מוגבר ולרצון “להשלים חוסרים” או לקבל עוד קלוריות ע”י אכילת מזון מעוכל מראש (צואה). סיבות בריאותיות נוספות שנמצאו קשורות לאכילת צואה הן: תולעי מעיים, קבלת טיפול סטרואידי, סוכרת, סינדרום קושינגס, היפר-תירודיאיזם.
התנהגות נלמדת – חיזוק: הכלב פעם אחת ליקק או אכל קצת קקי מסיבה כלשהי, וראה כי טוב, אז למה שיפסיק?
התנהגות נלמדת – למידת חיקוי: כלבות המטפלות בגוריהן מלקקות את פי הטבעת של הגורים כדי לעודד אותם להתפנות ואוכלות את הצואה כדי לשמור על הנקיון (ואולי גם כשריד אבולוציוני לצורך להסתיר את נוכחות הגורים מפני טורפים). לפעמים הגורים, אשר רואים את אמם אוכלת את הצואה, לומדים לעשות את זה ממנה. במקרים כאלו בד”כ הגורים מפסיקים בעצמם כשהם מתבגרים. כלב יכול גם ללמוד לאכול קקי מכלב אחר שנמצא איתו ועושה זאת.
שמירה על הנקיון: כלב שגדל בסביבה צפופה, למשל בכלוב או תא קטן, עלול היה ללמוד לשמור על הנקיון של סביבתו ע”י אכילת הצואה שלו/של מי שאיתו.
הסתרת עדויות: לפעמים כלב שהענישו אותו בעבר על עשיית צרכים בבית (טקטיקה מאוד לא מומלצת – ראו כאן) ינסה “להסתיר את העדויות” לפספוס נוסף ע”י אכילת הצואה שלו עצמו.
שעמום: כלב משועמם שאין לו כל תעסוקה אחרת עלול לשחק/לאכול את הצואה שלו מתוך שיעמום.
מחסור בתשומת לב: בדומה לסיבה הקודמת, יכול להיות שהכלב למד שאכילת הצואה היא דרך נפלאה לגרום לבעלים (שמדבר בטלפון ומתעלם מהכלב בזמן הטיול, נגיד) לשים אליו לב ולתת לו תשומת לב מיד. במצבים מסויימים כלב יעדיף כל תשומת לב – גם אם היא לא נעימה – ע”פ חוסר תשומת לב מוחלט.
פתרונות לאכילת צואה בכלבים:
מעבר להיותה הרגל דוחה במיוחד (בעיני בני האדם), אכילת צואה מהווה סיכון בריאותי לכלבים, שעלולים להידבק במחלות, טפילי מעיים, תולעת הפארק או לסבול משלשולים והקאות אשר עלולים לגרום להתייבשות ובעיות נוספות. לכן חשוב מאוד לטפל בבעיה!
הדרך הפשוטה ביותר לטפל בבעיה היא, כמובן, למנוע אותה: לאסוף מייד את הצואה כשהכלב(ים) מתפנה, למנוע גישה של הכלב אל ארגז החול של החתול, ולטייל עימו כשהוא קשור ברצועה עד אשר תאלפו אותו מספיק טוב שתוכלו לשחרר אותו לרוץ בפארק בלי לאבד עליו שליטה. במקרים קיצוניים ניתן להשתמש במחסום פה בטיחותי (לא מחסום פה וטרינרי, הוא מסוכן מאוד לשימוש ממושך/בטיולים!) כדי למנוע מהכלב להכניס לפיו דברים. קחו בחשבון שמסוכן מאוד לשחרר כלב עם מחסום כי במקרה והוא חלילה יאבד או יברח, הוא לא יוכל לשתות או לאכול עם המחסום עליו.
מעבר לכך, חשוב לבחון את הסיבות האפשריות לאכילת הקקי בכלבכם הספציפי. כמובן שדבר ראשון יש לקחת את הכלב לוטרינר לבדיקה מקיפה כדי לשלול בעיות בריאותיות. בנוסף, יש לבדוק שהמזון שניתן לכלב הוא מזון בריא ומזין שעשוי ממרכיבים איכותיים ולא מתוצרי לוואי לא-רצויים. כמו-כן יש לוודא שהכלב מגיב טוב למזון הספציפי הזה כי כל כלב מגיב אחרת לסוגי המזון השונים. ככלל, לא מומלץ להאכיל תמיד באותו מזון יבש אלא רצוי לגוון מדי פעם ולהחליף סוג.
בדקו: האם הכלב משועמם? האם הוא בודד? האם מקבל מספיק הזדמנויות לפרוק אנרגיה במהלך היום, ומספיק תשומת לב מחבריו על שתיים ועל ארבע? האם יש לו צעצועים מעניינים ודברים להתעסק איתם? כל אלו יכולים לעזור במידה והכלב אוכל קקי מתוך שעמום.
ניתן לתת לכלב תוספים שונים שלפעמים עוזרים ע”י שיפור יכולות העיכול בכלב או ע”י הפיכת הצואה ללא-טעימה, כגון: אננס, דלעת מבושלת, מרכך בשר, קומפלקס ויטמיני B ויש גם תוספים מיוחדים שמשנים את טעם הצואה כגון Deter ו- Forbid (כמובן שזה יועיל רק במקרה שהכלב אוכל את צואתו של הכלב שמקבל את התוסף).
פתרונות נוספים לאכילת צואה הם הפתרונות האילופיים: ללמד את הכלב להתעלם מקקי שהוא מוצא במקום להרים אותו. חשוב! אין לגעור בכלב, “לתקן” אותו או להעניש אותו בצורה כלשהי, זה עלול להחמיר את הבעיה ובכל מקרה זה עלול לפגוע בקשר ביניכם. יש ללמד את הכלב להגיב מצויין לאותות “אלי” ו”עזוב” ולהשתמש בהם כאשר הכלב ניגש לרחרח/להרים קקי שהוא מוצא. אפשר גם ליצור לו התנייה שבכל פעם שהוא רואה/מריח קקי, הדבר הכי משתלם לעשות הוא דווקא ליצור קשר עין עם הבעלים, ובתמורה הכלב מקבל חטיף טעים ומלהיב. כך הכלב בעצם “מתריע” בפנינו שהוא מצא קקי, במקום פשוט לאכול אותו, ואנו מקבלים שליטה עצמית של הכלב בסיטואציה מבלי שנצטרך כל הזמן לומר לו מה לעשות ולהכנס איתו לעימותים מיותרים.
כלבים רבים למדו להתעלם מקקי ובעיית הקופרופגיה נפתרה, או לפחות הובאה תחת שליטה (לצערינו אין דרך שתהיה יעילה כאשר הכלב לא נמצא בהשגחה, ולא משנה באיזו שיטה או גישה אנו עובדים – תמיד הכלב ימצא – וינצל – הזדמנות לאכול קקי כשאנחנו לא שם לעזור לו לבחור אחרת). חשוב להתאים את התרגילים לכלב ובעליו ולכן מומלץ להתייעץ עם מרקר טריינר שיבנה לכם תכנית עבודה מותאמת אישית, וילווה את התהליך עד לפתרון מוצלח לבעיה.
בהצלחה!
מרקר טריינינג
יכול לעניין אותך גם:
