כידוע, מרקר טריינינג הוא מכלול שלם של אילוף הכולל בתוכו דרכי עבודה שונות ומגוונות. אחת הנפוצות והיעילות היא עבודה עם קליקר: אביזר קטן בעל לשונית מתכת, המשמש כ”סמן מכני” (בניגוד למילה שמשמשת כסמן ורבאלי). כאשר לוחצים על הלשונית ומשחררים אותה היא משמיעה צליל “קליק-קליק” ייחודי. אנו מלמדים את הכלב שמשמעות הקליק היא “עשית את הדבר הנכון, הנה בא החיזוק”. זוהי דרך פשוטה וקלה ללמידה וביצוע ולא פחות חשוב – דרך ההופכת את חוויות הלמידה והלימוד למהנה לשני הצדדים.
איך משתמשים בקליקר לאילוף כלבים?
מרקר טריינינג הוא תחום שהולך ומתפתח כל הזמן. עד לפני כמה שנים חשבו שצריך “להטעין” את הקליקר לפני שמתחילים להשתמש בו. כיום אנו יודעים שבמרבית המקרים, עם כלבים אין צורך להטעין אלא ההטענה (התניה קלאסית, בעצם) קורית תוך כדי העבודה. עם מינים אחרים של חיות (חתולים, למשל) שלב ההטענה הוא חשוב. אך עם הכלב שלכם, תרגישו חופשי לדלג עליו.
איך מטעינים את הקליקר?
למי שכן רוצה להטעין קודם את הקליקר, עושים זאת על-יד נתינת חטיף קטן לכלב בכל פעם מייד אחרי שמשמיעים קליק עם הקליקר. קליק ואז אוכל, קליק ואז אוכל… שוב ושוב, עד שהכלב מסובב את ראשו אלינו ומחפש את האוכל כשהוא שומע את הקליק. בשלב זה אנו לא מנסים לחזק התנהגות מסויימת אלא רק ליצור אסוציאציה בין הקליקר לחיזוק ראשוני (משהו שהכלב אוהב באופן טבעי- אוכל למשל), כדי שהקליק יודיע לכלב על הזכייה בחיזוק. לכן פשוט מקליקים באופן רנדומאלי עד שהכלב מזהה את הקליק כאומר “עכשיו יגיע אוכל”.
חשוב לזכור: לא משתמשים בקליקר כדי לקרוא לכלב או לקבל את תשומת ליבו! לקליקר יש משמעות אחת בלבד: “הרגע עשית התנהגות רצויה, הנה החיזוק מגיע”. הקליקר הוא “גשר” בזמן בין רגע ביצוע ההתנהגות לרגע קבלת החיזוק. דוגמה לשימוש נכון בקליקר תהיה לקרוא לכלב בשמו, וכשהוא מסתכל לעברנו – להקליק ולתת לו צ’ופר. הקליק הוא סוג של הבטחה לכלב: “זכית, הצ’ופר בדרך אליך”. לכן בכל פעם שמקליקים יש לתת את התגמול, גם אם הקלקנו בטעות…
מה עושים עם הקליקר?
הרבה דברים! אחת השיטות הנפוצות ללמד דברים חדשים בעזרת הקליקר נקראת “שיוף” או “שייפינג”, ובה אנו מעצבים את התנהגות הכלב בהדרגה, שלב אחר שלב, עד לקבלת ההתנהגות הסופית הרצויה. להתנהגות אחת יכולים להיות חמישה, עשרה, או אפילו שלושים (ויותר!) שלבי לימוד שונים – תלוי עד כמה היא מורכבת או פשוטה להבנה ולביצוע. רצוי להתחיל מלימוד התנהגות פשוטה יחסית, כמו נגיעה במטרה כלשהיא עם כף רגל או עם האף, ולהמשיך משם. הנה כמה טיפים למרקר טריינר המתחיל.
טיפים לאילוף עם קליקר:
- “קליק” הוא לחיצה ושחרור הלשונית, אשר משמיעה בעצם שני קליקים מהירים.
- התנהגות אחת = שווה קליק אחד. אם רוצים להביע התלהבות ושביעות רצון רבה יותר מהתנהגות מסויימת, עושים זאת ע”י נתינת יותר חטיפים לאחר הקליק, ולא ע”י השמעת יותר קליקים.
- התזמון חשוב ביותר: יש להקליק בזמן שהכלב מבצע את הפעולה הרצויה, למשל בזמן שישבנו נע כלפי הרצפה או בזמן שהוא נשכב. השמעת הקליק מאוחר מדי יוביל ללמידת ההתנהגות הלא-נכונה. התזמון של נתינת החטיף פחות חשוב, כל עוד הוא ניתן בתוך רגעים ספורים מרגע השמעת הקליק. זה בסדר אם הכלב מפסיק את הפעולה הרצויה כשהוא שומע את הקליק- הקליק מסיים את הפעולה.
- רצוי להשתמש בחטיפים קטנטנים וטעימים כדי לא להעמיס קלוריות על הכלב וכדי לא לבזבז זמן על לעיסת כל חטיף. בהתחלה רצוי להשתמש בחטיפים מגרים ומעניינים כמו חתיכות קטנטנות של נקניקיה או עוף. בהמשך אפשר ורצוי לשלב את המזון היבש של הכלב בתור חטיפים (אם הכלב מסכים לעבוד בשביל זה), ולהפחית מהמנה היומית שלו את הכמות הניתנת באילוף, כדי לא להעמיס עליו קלוריות מיותרות.
- רצוי להתחיל בחיזוק פעולות שהכלב עושה ממילא: מתקרב אליך, יושב, נשכב, נוגע בידך עם האף או כף הרגל. ככל שתשמשו בקליקר יותר, כך התזמון שלכם ישתפר, וכן תשתפר יכולת האבחנה שלכם.
- מתקנים התנהגות לא-רצויה ע”י חיזוק התנהגות רצויה שתחליף אותה. למשל אם הכלב קופץ עליכם, תקליקו ותנו לו חיזוק כשרגליו הקדמיות נוגעות ברצפה, עוד לפני שקפץ. אם הוא מושך ברצועה, תקליקו רגע בו הרצועה רפויה במקרה. אם הכלב נובח, תקליקו בשניה של הפסקה בנביחות.
- עדיף לערוך מספר שיעורים קצרים ביום מאשר שיעור אחד ארוך. כלבים לומדים יותר בחמישה שיעורים של שתי דקות כל אחד מאשר בשיעור אחד של רבע שעה רצופה.
- תנו לכלב לחשוב לבד! אחת המטרות בשימוש בקליקר היא לתת לכלב להפעיל את המוח שלו וללמד אותו לפתור בעיות בעצמו. המנעו מ”לעזור” לו מוקדם מדי.
- האימון צריך להתנהל בשקט: הכלב במילא עסוק מכדי להקשיב לכם בשלב זה. הימנעו מדיבורים ותנו לקליקר לדבר בשבילכם. אם הכלב עושה משהו שעולה על ציפיותיכם – אפשר בהחלט לשבח אותו לאחר שהקלקתם.
- אל תצפו להתנהגות מושלמת, אלא בנו אותה שלב אחר שלב. למשל אם רוצים ללמד את הכלב לבוא אלינו, מקליקים כבר כשהוא מסובב אלינו את הראש או עושה צעד או שניים לכיווננו, ולא מחכים עד שיגיע. פצלו כל פעולה לחלקים קטנים ותקליקו כל אחד בתור שלב לימוד נפרד, עד לקבלת ההתנהגות הסופית הרצויה.
- כשהכלב מבצע את ההתנהגות הנלמדת בקלות, התחילו לבקש ממנו קצת יותר בכל פעם. חכו עד שיתקרב יותר כשקוראים לו, או שיישב שתי שניות רצופות לפני שאתם מקליקים. אם הוא נכשל (למשל קם לפני הקליק), נסו שוב ואם הוא שוב נכשל, חיזרו לשלב הלימוד הקודם לזמן מה. התקדמו בקצב של הכלב ועיבדו בצורה יסודית.
- כשאתם מתחילים סשן חדש, ערכו חזרה קצרה על השלב הקודם של הלמידה כדי להתחיל ממשהו קל ולבנות את הבטחון של הכלב.
- כשהכלב מבין מה אתם רוצים ממנו ויודע איך לקבל קליקים וחיזוקים, הוא יתחיל להציע לכם התנהגויות כדי לראות אם תקליקו בתמורה. זה הזמן ללמד אותו את האות (סימן, “פקודה”) לכל פעולה, כגון “ארצה”, “שב” ואו סימני ידיים. אחרי שהוא מקשר את האות לפעולה הרצויה, למדו אותו שהוא יקבל קליק וחיזוק רק אם נתתם לו קודם את האות. (היוצא מהכלל הוא “שב” שמשמש גם כ”בקשה מנומסת” של הכלב שרוצה מכם משהו, כמו לצאת החוצה או לשחק. פעולה זו הייתי מחזקת גם אם לא נתתם את האות!)
- אם נתתם את האות והכלב לא ביצע את הפעולה הנכונה, זה לא אומר שהוא “עושה דווקא” או מתעלם. זה רק אומר שהוא לא למד את הפעולה מספיק טוב. המשיכו להתאמן בצורה שתגרום לכלב להצליח – למשל עברו לסביבה עם פחות הסחות וגירויים עד שהכלב משתפר. העלו את דרגת הקושי בהדרגה כדי שהוא ימשיך להצליח.
- מטרתה של דרך המרקר טריינינג היא לבנות את בטחונו העצמי ואמונו של הכלב בכם ובקליקר. אם אתם נעשים מתוסכלים, הניחו את הקליקר וקחו לכם הפסקה, ונסו שוב מאוחר יותר. אין צורך לערב תיקונים למיניהם, צעקות, איומים או הפחדות- הם מורידים את היעילות של הקליקר.
- אם אתם מרגישים ש”נתקעתם” בעבודה עם איזושהי פעולה, אתם כנראה מקליקים מאוחר מדי. עדיף להקליק מוקדם מדי – כשהכלב נמצא בתנועה בכיוון הרצוי – מאשר מאוחר מדי. אך אל דאגה, ככל שתעבדו יותר בשיטת הקליקר, התזמון ויכולת האבחנה שלכם ישתפרו!
- מעל לכל, זכרו שהאימון אמור להיות מהנה לשניכם!
רשימה זו מבוססת בחלקה על טיפים של קארן פריור
