ההתניה האופרנטית היא דרך למידה אסוציאטיבית נפוצה. בתהליך למידה זה התדירות או העוצמה של התנהגות מסוימת משתנה בהתאם לתוצאות שלה. במקרה של ענישה, ההתנהגות המוענשת יורדת בתדירות או בעוצמה (Friedman & Brinker, 2001). את הענישה ניתן לחלק לשני סוגים – ענישה חיובית וענישה שלילית. מונחים אלו גרמו (ועדיין גורמים) לבלבול רב. לכן, מטרת מאמר זה היא להסביר את ההבדל בין ענישה חיובית לענישה שלילית.
מהות הבלבול בהבנה של ענישה חיובית ושלילית היא בהתייחסות למילה “חיובי” כאל משהו טוב ואל המילה “שלילי” כאל משהו רע. התייחסות זו טבעית למדי ואנו משתמשים בה פעמים רבות בשיחות חולין וביום יום. אולם, הגדרת המונחים ענישה שלילית וחיובית במדעי ההתנהגות אינה עוסקת בטוב וברע אלא מתייחסת למונחים חיובי ושלילי בצורה מתמטית ואובייקטיבית. המונח “חיובי” מתייחס להוספה של גירוי כלשהו (הסימן “+” מתאים להגדרה זו) ואילו המונח “שלילי” מתייחס להחסרה של גירוי כלשהו (הסימן “–” מתאים להגדרה זו) (Chance, 2003). כאשר אנו מפסיקים לייחס ערך טוב או רע למונח חיובי או שלילי ולמעשה מתייחסים להגדרה המתמטית בלבד, אנו יכולים להתחיל להבין מהי ענישה חיובית ומהי ענישה שלילית.
בהגדרה, ענישה חיובית היא הוספה של גירוי (בדרך כלל לא נעים) ואילו ענישה שלילית היא החסרה של גירוי (בדרך כלל נעים או מועיל). יש לשים לב שמי שמחליט אם גירוי כלשהו הוא נעים או לא הוא הכלב או אותו בעל חיים שחווה את התוצאה של ההתנהגות שלו. אנו, כמסתכלים מהצד, יכולים רק לשער האם גירוי כלשהו יהיה נעים או לא למישהו אחר, אך איננו יכולים להחליט זאת בשבילם.
ענישה חיובית
אז מה הכוונה בענישה חיובית או בהוספה של גירוי לא נעים באילוף כלבים? אילו גירויים עלולים להיות לא נעימים לכלב? הדוגמה הפשוטה ביותר היא ה”תיקון” בקולר החנק. כאשר הכלב עושה משהו שאנו רוצים שייפסק (לדוגמה: עוזב את מקומו ליד הנוהג ומושך ברצועה), ניתן לתת משיכה בקולר החנק ולגרום לתחושת אי נוחות או כאב בצוואר. במידה וכתוצאה מכך תדירות המשיכה ברצועה תרד, נוכל לומר שהכלב חווה ענישה חיובית. יש לציין שבמידה וההתנהגות לא יורדת בתדירות לא נוכל לומר שבוצעה ענישה. במקרה כזה חווית הכאב או אי הנעימות עמדה בפני עצמה אך לא הובילה ללמידה. אפשרות זו היא סבירה ויכולה לנבוע ממספר סיבות (סף כאב של הכלב, היסטוריית חיזוקים, עוצמת ה”תיקון”).
ענישה שלילית
בניגוד לענישה חיובית בה אנו מוסיפים גירוי לא נעים, בענישה שלילית אנו מחסירים גירוי נעים. לדוגמה, במידה וכלב קופץ עלינו על מנת לקבל תשומת לב, אנו נסובב את הגב ונתרחק ממנו. אם כתוצאה מכך, הקפיצות של הכלב יבוצעו פחות ופחות, נוכל לומר שהכלב חווה ענישה שלילית. הכלב רצה תשומת לב וזו נלקחה ממנו (החסרה של גירוי נעים או מועיל) כאשר הוא קפץ. דוגמה נוספת ניתן לקחת ממצב שבו שני גורי כלבים משחקים אחד עם השני. בשלב כלשהו במשחק גור אחד נושך בחוזקה את הגור השני. הגור השני מיילל מכאב, מפסיק את המשחק ומתרחק. במידה ועוצמת הנשיכה של הגור הראשון תרד בפעם הבאה שהם ישחקו, נוכל לומר שהוא חווה ענישה שלילית על נשיכה חזקה מדי במהלך המשחק הראשון. הוא חווה משהו נעים (משחק עם גור אחר) וכאשר נשך חזק מדי אותו משהו נעים נלקח (הוחסר) ממנו.
חיובי או שלילי?
חשוב לזכור שההחלטה האם הענישה היא חיובית או שלילית היא בעיני מבצע ההתנהגות. ניקח לדוגמה אדם הנוהג במהירות מופרזת, נעצר על ידי שוטר ומקבל קנס. כתוצאה מכך הוא ימנע בעתיד הקרוב לנסוע במהירות מעל המותר. עצם זה שהאדם נעצר על ידי השוטר מהווה ענישה שלילית. מדוע? מכיוון שנלקחה ממנו היכולת להמשיך בדרכו (משהו נעים ומועיל). ומה לגבי הקנס? כאן הדבר מורכב יותר. עצם מתן הקנס והנזיפה מהשוטר יכולה להיתפס על ידי אותו אדם כענישה חיובית – הוספנו משהו לא נעים – נזיפה. אולם הקנס עצמו הוא למעשה ענישה שלילית. מדוע? מכיוון שהקנס מסמן לקיחה (החסרה) של משהו נעים או מועיל – כסף. במקרה זה יכול להיות שאותו אדם חווה גם ענישה חיובית וגם ענישה שלילית.
אילוף כלבים במרקר טריינינג וענישה?
בדרך המרקר טריינינג אנו נמנעים משימוש בענישה חיובית אך במקרים מסוימים בוחרים להשתמש בענישה שלילית. לדוגמה, אנו נפנה לכלב שקופץ עלינו את הגב ועל ידי כך ניקח (נחסיר) ממנו משהו טוב שהוא רוצה (תשומת לב). במידה והכלב אכן יחווה את הפניית הגב כלקיחת תשומת לב, תדירות הקפיצות תרד. יש לציין שענישה בכל הקשור לאילוף כלבים (חיובית או שלילית) איננה מלמדת את הכלב איזו התנהגות אנו רוצים שהוא יבצע (לשבת למשל) אלא רק מאיזו התנהגות עליו להימנע (קפיצה). החיזוקים החיוביים הם אלו שאחראים על לימוד התנהגויות שונות שאנו רוצים שיבוצעו על ידי הכלב. לכן, בעבודה בדרך המרקר טריינינג יש שימוש נרחב בחיזוקים חיוביים מסוגים שונים.
לסיכום, במאמר זה הוצגו ההגדרות וההבדלים בין ענישה חיובית ושלילית. בשני המקרים יש ירידה בתדירות או בעוצמת ההתנהגות. אך בעוד שבענישה חיובית נוסף גירוי, בענישה שלילית מוחסר גירוי. אם נרצה, נוכל להתייחס לענישה חיובית כאל “ענישה מוסיפה” ולענישה שלילית כאל “ענישה מחסירה” אבל אז סקינר עלול לכעוס עלינו ונזיפה מסקינר בהחלט תיחשב כענישה חיובית :-).
—
גל זיו, PhD, מאלף כלבים מזה 15 שנים לאחר שסיים את לימודיו באגודה ההומאנית של מחוז מארין בקליפורניה. גל בעל תואר ראשון במדעי התנועה, תואר שני בחינוך גופני ודוקטורט בלמידה מוטורית. גל יצר איתנו חלקים נכבדים מקורס לימודי אילוף כלבים בדרך המרקר טריינינג להכשרת מאלפים מקצועיים ומרצה בתחום הלמידה המוטורית במכללה האקדמית ווינגייט.
מקורות
Chance, P. (2003). Learning & behavior (5th ed.). California, USA: Wadsworth/Thomson Learning.
Friedman, S. G., & Brinker, B. (2001). The facts about punishment. Original Flying Machine, 4, 14-16.
