חלק חשוב בחינוכו של גור כלבים צעיר הוא להכין אותו לדברים שהוא עשוי לפגוש בעתיד, ולהרגיל אותו אליהם. ההרגלה למגע היא חלק חשוב מהתהליך הזה, ומדוע זה כה חשוב?
הגור שלנו יחווה במהלך כל חייו מגע מכל מיני סוגים, ע”י כל מיני אנשים:
- מגע שלנו, כגון: ליטופים, משחק, הוצאת קוצים, קרציות (לא עלינו) ועוד.
- מגע של וטרינר: מישוש הגוף, בדיקת שיניים, חיטוט באוזניים, מדידת חום, גזירת ציפורניים, ריסון לצורך בדיקת דם או טיפול, ועוד.
- מגע של ספר/ית כלבים: הברשה, מריטה (כלבים בעלי פרווה מסויימת, כגון טריירים), תספורת, פן, רחצה ועוד.
רוב הכלבים לא יאהבו מגע זה ואם לא נרגיל אותם לכך מגיל צעיר, הם עלולים ממש להילחץ ממנו ואף לנסות לתקוף.
בני האדם הינם יצורים אשר אוהבים להביע אהבה דרך מגע, חיבוק, נשיקה. למורת רוחם של הכלבים, כך אנו גם רוצים להראות לכלבים שלנו אהבה! אך אנו שוכחים שהם כלבים, ושהתקשורת שלהם והדרך שלהם להביע אהבה היא מעט שונה משלנו. אנחנו צריכים לכבד את רצונו של הכלב, שלפעמים דווקא יעדיף להמנע ממגע כזה, ולהשתדל לגעת בו אך ורק בדרכים שנעימות לו בתוך שגרת היום-יום. אך יהיו מקרים בהם אין ברירה והמגע הפחות-נעים הוא הכרחי למען בריאותו של הכלב. לשם כך נרגיל אותו מגיל צעיר למגע מסוגים שונים, ויהיה לו הרבה יותר קל להתמודד, לקבל ואף לאהוב מגע של בני אדם בגופו.
איך מרגילים גור כלבים למגע
כמו כל תרגיל חשיפה שעשינו עד עכשיו: בצורה נעימה והדרגתית! בואו נפרט קצת.
נתחיל בבית, באוירה טובה ורגועה. נכין חטיפים שווים במיוחד ונשב עם הגור שלנו. אנחנו נרצה לעבור על כל חלק בגופו של הגור, אך כמובן שלא בפעם אחת אלא על-פני מספר סשנים קצרים. כל תירגול צריך להיות מותאם לגור שנמצא מולנו, ובו נהיה קשובים אליו ולסימנים אשר הוא מראה לנו. אם נראה אי-נוחות או לחץ ניתן לגור הפסקה או נסיים את אותו התירגול, ובתירגול הבא נחזור צעד אחד אחורה, למגע שהגור הרגיש איתו בנוח. במהלך התרגול ניגע לרגע בחלקים שונים של הגוף של הגור, כאשר כל מגע שלנו בכל חלק של הגוף של הגור “מזכה” את הגור בחטיף. כמובן שגם כאן הסדר הוא חשוב: קודם מגע ואז מגיע חטיף, לא להיפך!
הכנת הגור לביקור אצל וטרינר:
סדרת תרגילים זו חשובה ביותר כהכנה לביקורים אצל הווטרינר. ניתן לתרגל אותם עם הגור על הרצפה וכדי לדמות סיטואציה של ביקור במרפאה, אפשר לעשות את התירגולים כאשר הגור על שולחן כלשהו (כשהגור מאובטח כמובן), במקומות שונים בבית, ואף מומלץ מאוד ללכת לוטרינר לתירגול “על יבש”, כך שהגור שלנו יקשר חווית טובות ונעימות לביקורים אלה. הרגלה הדרגתית ונעימה בשלב הגורות המוקדמת יכול לעזור ולהקל על הגור לאורך כל חייו, מפני שביקורים במרפאה וטרינרית הם הכרח בחייו של כל כלב, ומטבעם הם מלחיצים לכלבים (בשל ריחות ומראות מוזרים, וכו’).
ראש: ניגע בראש, באף, נרים את השפה ונתעסק עם החניכים (הרגלה למברשת שיניים מתבצעת באותו האופן), ניגע באוזניים, נרים אותן, נהפוך אותן… המגע צריך להיות נעים לגור, אך נוכח ומורגש.
רגליים: מגע לאורך הרגל, מלמעלה (מקום החיבור עם הגוף) עד למטה, הרמת הרגל, התעסקות בין כריות כף הרגל והציפורניים, הזזת וכיפוף הרגל לכיוונים שונים (בעדינות כמובן!).
גוף: ניגע לאורך הגב, לאורך הבטן, הצוואר, החזה.
זנב: מגע לאורך כל הזנב, הרמת והזזת הזנב לכיוונים שונים, בעדינות.
חשוב לשים לב לשפת הגוף של הגור שלנו בכל רגע: אם הוא מראה סימני לחץ או אי-נוחות, או מסרב לקבל מאיתנו חטיף, נפסיק מיד! אין לכפות על הגור מגע בכוח. המטרה היא להרגיל אותו לזה כך שיאהב וירגיש בטוח כשאנשים נוגעים בו.
הכנת גור כלבים לביקור במספרה:
הרגלה חשובה בהקשר של מגע היא הרגלת הכלב לטיפוח. ישנם גזעים אשר זקוקים לביקורים במספרה לעיתים תכופות מאוד וישנם גזעים שפחות, אך כל כלב במהלך חייו יבקר ויחווה את טיפוח הפרווה שלו, בין אם בבית ובין אם במספרה מקצועית. חישבו כמה לחץ יחווה כלב כזה אם לא נרגיל אותו לכך מראש.
גם את התירגולים האלו כדאי לעשות על שולחן (כשהגור מאובטח!) בכדי לדמות סיטואציה אמיתית. לאחר שכבר תירגלנו את ההרגלה למגע, ליטופים ונגיעה בכל חלקי הגוף של הגור שלנו, יהיה לנו הרבה יותר קל להרגיל אותו למגע של הברשה, גזירה, מריטה, רחצה ועוד.
כמו בכל פעם שאנו רוצים ליצור התנייה רגשית, חשוב מאוד שקודם תתבצע הפעולה (הברשה, גזירה, נגיעה) ורק אחריה יגיע הצ’ופר, לא להפך! כך הפעולה תנבא את הגעתו של החטיף והגור ילמד לצפות לה בשמחה.
תחילה נראה לגור את המברשת (חשוב להתאים את המברשת לסוג פרוות הגור ולכן כדאי להתעייץ עם ספר/ית כלבים), נבריש הברשה אחת קצרה וניתן צ’ופר, ואז הברשה אחת יותר ארוכה ונאכיל, ואז מספר הברשות קצרות (ואוכל… הבנתם/ן את הרעיון, נכון?), וכך נעלה בהדרגה את מה שמצופה מהגור לקבל בהבנה. הדרגתיות היא שם המשחק, שכן יהיו גורים אשר נעבוד איתם יותר לאט ויהיו גורים אשר קצב ההרגלה שלהם יהיה מהיר יותר. יתכן ואפילו יהיה הבדל בין תגובות הגור מיום ליום, כך שאולי יום קודם הוא לא חשש והיום קצת יותר. אנחנו נתאים את עצמנו לגור ולא להיפך.
במספרה הגור שלנו יחשף לרעשים שונים, של פן של מכונת תספורת ועוד, כך שגם לכך אפשר להרגיל, תחילה נראה לו את הפן, לאחר מכן נפעיל מרחוק, ואז נפעיל מקרוב, נשים לב לתגובה שלו וכך נדע איך להמשיך הלאה,יהיו כלבים שלא יחששו בכלל ונוכל “לרוץ” איתם קדימה ויהיו כלבים אשר יחששו יותר ואיתם ננהג יותר לאט.
מומלץ מאוד להגיע לביקורים במספרה בלי קשר לתספורת אלא “על יבש” (כמו שנעשה עם הוטרינר): לתת לכלב להריח, לשמוע ולחוות את המספרה כדבר נעים וטוב!
חשוב לא פחות למצוא ספר/ית מקצועיים אשר אתם מתחברים אליהם, אשר יודעים להתאים את עצמם לכלב ושיעבדו עם כלבכם בהדרגה תוך התחשבות בצרכיו של הכלב שלכם! לא כולם מראים את הרגישות הדרושה אז שימו לב מי מטפל בכלב שלכם (ומה קורה אם וכאשר אתם משאירים אותו שם לבד).
הרגלת גור למקלחת:
כלבים רבים מאוד אוהבים להיכנס למאגרי מים טבעיים כגון ים, אגם ואפילו שלוליות, אך שונאים מקלחות! אולי זה מפני שהחוויות שלהם במקלחת מפחידות, לא נעימות ומפני שהכלבים לא לא הורגלו אליהם מראש? אנחנו לוקחים כמובן מאליו שהכלב אוהב מים ולכן הוא גם יאהב מקלחת, אבל שוכחים שחדר המקלחת הוא שונה, מריח אחרת, המים מגיעים מלמעלה, יש שמפו לפעמים ומעל לכל: לכלב אין לאן “לברוח”. אז בואו נקל עליהם ונלמד אותם לאהוב גם אמבטיות!
לא פעם פגשתי כלב שנראה מוזנח מבחינה חיצונית, אך אהוב מאוד על בעליו אשר אומרים שהוא לא אוהב שמברישים אותו ולכן הם לא עושים זאת, לא אוהב ללכת למספרה ולכן לא לוקחים אותו לתספורת או טיפוח מקצועי, או שהכלב מפחד ממקלחות אז לא מקלחים אותו.
ישנם כלבים אשר הפכו להיות תוקפניים בעקבות חוויות טיפוח טראומטיות, אשר סובלים מראסטות וקשרים בפרווה ובעקבות כך כל מגע כואב להם ויגרום להם לסבל ואף לרצות לנשוך את כל מי שינסה לגעת בהם. אפשר וצריך להימנע מלהגיע למצבים כאלה!
איך מרגילים גור כלבים למקלחת? תחילה רק נהיה בחדר האמבטיה וניתן לכלב חיזוקים (דברים שהוא אוהב) לאחר מכן נשדל אותו להכנס לתוך האמבטיה (או נרים אותו בעדינות ולאט לתוכה) או לתוך המקלחון, כאשר הם ריקים ויבשים! הרבה פעמים התחושה ברגליים היא שונה בתוך האמבטיה, חלקה יותר ומלחיצה, לכן חשוב לעזור לגור להבין שהכל בסדר ולא קורה שום דבר מפחיד בתוכה. להיפך, “ים” של חטיפים שווים מגיעים כאשר הוא באמבטיה. נראה לכלב את השפופרת (דוש) מכל מיני גבהים, ניתן לו להריח את השמפו, וכמובן נלווה את כל זה בחטיפים טעימים למדי. בהמשך נוכל לפתוח את המים בזרם חלש ולתת לגור להרגיש את הזרם על הגוף ועל הרגליים בליווי אוכל, ולזמנים קצרים. רק להרטיב לרגע, להאכיל ולתת לכלב לצאת ולהתייבש. למקלחת ממש נגיע רק בהמשך. שוב, מילת המפתח- הדרגתיות!
בואו נזכור שכלב מטופח, נקי, שמקבל מגע בשמחה ובסבלנות – זהו כלב בריא ומאושר וכך גם אנחנו בתור בעליו. זה בידיים שלנו!
